KISLEV: Exodus 27:20 and Leviticus 24:2

שמן זית זך כתית

Exodus 27:20

שמות כ״ז:כ׳

וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃

Leviticus 24:2

ויקרא כ״ד:ב׳

צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃

(cf. https://www.sefaria.org/sheets/67172?lang=bi on Exod 27:20, Lev 24:2)

Syntactic ambiguity

The festival of Chanuka begins on the 25th day of Kislev, commemorating the rededication of the Jerusalem Temple, in 164 BCE, made possible by the victory of the Maccabees in their revolt against the Seleucids. Another name for Chanuka is the Festival of Lights (see Josephus Antiquities of the Jews §325 = 12:7). The Talmud recounts a miracle (bShabbat 21b), in which a one-day supply of pure olive oil, which had been spared from the defilement that Antiochus IV’s army had inflicted on the oil supply, was used to light the Temple Menorah and miraculously lasted eight days–the amount of time needed to produce fresh pure olive oil. To commemorate the holiday, I have chosen an ambiguity related to the requirements for the production of the pure olive oil required for the Sanctuary. The ambiguous expression occurs in two verses in Torah: Exodus 23:20 and Lev 24:2:

שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר

Exodus 27:20

וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃

Modern English Translations:

Alhatorah.org:
And you, you shall command the Children of Israel and they shall take to you pure pressed olive oil for the light, to raise up the lamp continually.

KJV (biblegateway.com):  And thou shalt command the children of Israel, that they bring thee pure oil olive beaten for the light, to cause the lamp to burn always.

NRSVUE (biblegateway.com): “You shall further command the Israelites to bring you pure oil of beaten olives for the light, so that a lamp may be set up to burn continually.”

JPS (2006; sefaria.org): You shall further instruct the Israelites to bring you clear oil of beaten olives for lighting, for kindling lamps regularly.

Everett_Fox, The_Five_Books_of_Moses; (1995; sefaria.org) Now you, command the Children of Israel, that they may fetch you oil of olives, clear, beaten, for the light, to draw up a lampwick, regularly.  *beaten: Crushed until the substance is pure.

Exodus 27:20

שמות כ״ז:כ׳

וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃

Leviticus 24:2

ויקרא כ״ד:ב׳

צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃

LXX

Ἔντειλαι τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ λαβέτωσάν μοι ἔλαιον ἐλάινον καθαρὸν κεκομμένον εἰς φῶς καῦσαι λύχνον διὰ παντός.

Targum Onkelos (3rd century; מהדורת ויקיטקסט (CC BY-SA 3.0) המבוססת על הדפוס ראשון של התאג)

תרגום אונקלוס

וְאַתְּ תְּפַקֵּיד יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסְּבוּן לָךְ מְשַׁח זֵיתָא דָּכְיָא כָּתִישָׁא לְאַנְהָרָא לְאַדְלָקָא בּוֹצִינַיָּא תְּדִירָא.

Targum Onkelos for Lev 24:2 is equivalent for this expression:

פַּקֵּיד יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסְּבוּן לָךְ מְשַׁח זֵיתָא דָּכְיָא כָּתִישָׁא לְאַנְהָרָא לְאַדְלָקָא בּוֹצִינַיָּא תְּדִירָא

Targum Yerushalmi (Neofiti)

תרגום ירושלמי (ניאופיטי)

ואת תפקד ית בני ישראל וייסבון וייתון לוותך משח דזית זכיך כתיש לאנהרותה למסדרה בוציניןא בתדירה.

Targum Neofiti for Lev 24:2 is equivalent for this expression:

פקד יתא בני ישראל וייסבון וייתון לוותך משח דזית זכיך כתיש לאנהרותא למסדרה בוציניהב בתדירה.

Targum Pseudo-Jonathan

תרגום ירושלמי (יונתן)

ואנת תפקד ית בני ישראל ויסבון לך מישחא דזיתא דכיא כתישא לאנהורי לאדלקא בוציניא תדירא.

Mishnah Menachot 8:4

מנחות ח:ד.

שְׁלשָׁה זֵיתִים, וּבָהֶן שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה שְׁמָנִים.

הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן, מְגַרְגְּרוֹ בְרֹאשׁ הַזַּיִת וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל. זֶה רִאשׁוֹן. טָעַן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים. זֶה שֵׁנִי.

חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי.

הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת.

הַזַּיִת הַשֵּׁנִי מְגַרְגְּרוֹ בְרֹאשׁ הַגַּג, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה רִאשׁוֹן.

טָעַן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה שֵׁנִי.

חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי.

הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת.

הַזַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, עוֹטְנוֹ בְתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֵהוּ וּמְנַגְּבוֹ בְרֹאשׁ הַגַּג, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה רִאשׁוֹן.

טָעַן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה שֵׁנִי.

חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת:

Sefaria.org translation + headings:

There are three harvests of olives each year, and in each of them, three different grades of oils are produced.

1st olive harvest

How is the first olive harvest processed?

One picks the ripe olives at the top of the olive tree, as those are the first to ripen, and crushes them in a mortar and places them inside the bottom of a wicker basket that has many small holes in it. The oil will then drip from the olives through those holes into a vessel placed underneath the basket. Rabbi Yehuda says: One positions the olives on the walls, surrounding the basket. This produces more refined oil, as the dregs stick to the walls of the basket. This is the first grade of oil produced from the first harvest.

After the oil ceases to seep from the crushed olives, one then presses down with a wooden beam upon them, causing additional oil to flow from the basket into the vessel. Rabbi Yehuda says: The excessive pressure produced by pressing down with a beam would cause some of the flesh of the olives to get mixed in with the oil, compromising its quality. Rather, one applies pressure by placing stones upon the olives. This is the second grade of oil.

One then ground the olives with a millstone and pressed down with a beam on those olives to extract any remaining oil; this is the third grade of oil.

The first grade is fit for kindling the Candelabrum, which requires: “Refined olive oil” (Leviticus 24:2), and the rest are fit for use in meal offerings. 

2nd olive harvest

How is the second olive harvest processed? One picks the crop of olives that is accessible while one is standing on the rooftop. This was the second lot of olives to ripen.

And one crushes it in a mortar and places those olives into a wicker basket, allowing the oil to drip through the holes into a vessel underneath. Rabbi Yehuda says: One positions the olives on the walls, surrounding the basket. This is the first grade of oil from the second harvest.

One then presses down upon those olives with a wooden beam, thereby producing more oil. And Rabbi Yehuda says: One applies pressure only by placing stones upon them. This is the second grade of oil.

One then ground the olives with a millstone and pressed down upon them with a beam, thereby extracting any remaining oil; this is the third grade of oil. The first grade is fit for kindling the Candelabrum, and the rest are fit for use in meal offerings.

3rd olive harvest

How is the third olive harvest processed? This harvest consists of all the olives that still remain on trees.

One packs it into a vat [oteno] in the building that houses the olive press [beit habbad] where it remains until it softens, and then one raises it up to the roof and dries it on the rooftop to remove the foul-smelling liquid secreted from the olives while in the vat. Then, one crushes the olives in a mortar and places them into a wicker basket, allowing the oil to drip through the holes into a vessel underneath. Rabbi Yehuda says: One positions them on the walls, surrounding the basket. This is the first grade of oil.

One then presses down on those olives with a wooden beam, thereby producing more oil. And Rabbi Yehuda says: One applies pressure only by placing stones upon them. This is the second grade of oil.

One would then grind the olives with a millstone and press down upon them with a beam, thereby extracting any remaining oil; this is the third grade of oil.

The first grade is fit for kindling the Candelabrum, and the rest are fit for use in meal offerings.

SIFRA

ספרא דִּבּוּרָא דֶאֱמֹר פָּרָשָׁה יג

״וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ״ – אַתָּה גִּזְבָּר לַדָּבָר. ״שֶׁמֶן זַיִת״ – לֹא שֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִים, לֹא שֶׁמֶן אֱגוֹזִים, לֹא שֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, שֶׁמֶן זַיִת מִזֵּיתוֹ. מִכָּן אָמְרוּ: שְׁלֹשָׁה זֵיתִים וּבָהֶם שְׁלֹשָׁה שְׁמָנִים, זַיִת הָרִאשׁוֹן, מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, וְכוֹנְסָן לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנָן בָּרֵחַיִם, וְנוֹתְנָן בַּסַּלִּים, וְטוֹעֲנָן בַּקּוֹרָה, הַיּוֹצֵא מֵהֶן רִאשׁוֹן. וּפוֹרְקָן וְטוֹחֲנָן שְׁנִיָּה, הַיּוֹצֵא מֵהֶן שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. [ב] זַיִת הַשֵּׁנִי, מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַגַּג, וְכוֹנְסָן לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנָן בָּרֵחַיִם, וְנוֹתְנָן בַּסַּלִּים, וְטוֹעֲנָן בַּקּוֹרָה, הַיּוֹצֵא מֵהֶן רִאשׁוֹן. וּפוֹרְקָן וְטוֹחֲנָן שְׁנִיָּה, הַיּוֹצֵא מֵהֶן שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. [ג] זַיִת הַשְּׁלִישִׁי, עוֹטְנוֹ בַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֵהוּ וְעוֹשֵׂהוּ תְּמוּרָה בְּרֹאשׁ הַגַּג׳ וְכוֹנְסָן לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנָן בָּרֵחַיִם, וְנוֹתְנָן בַּסַּלִּים, וְטוֹעֲנָן בַּקּוֹרָה, הַיּוֹצֵא מֵהֶן רִאשׁוֹן. וּפוֹרְקָן וְטוֹחֲנָן שְׁנִיָּה, הַיּוֹצֵא מֵהֶן שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. [ד] רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה טוֹחֲנָן בָּרֵחַיִם, אֶלָּא כוֹתְשָׁן בַּמַּכְתֶּשֶׁת, וְלֹא הָיָה טוֹעֲנָן בַּקּוֹרָה, אֶלָּא בַאֲבָנִים, אֵינוֹ נוֹתֵן אֶת הַלֶּחֶם בְּתוֹךְ הַסַּל, אֶלָּא נוֹתְנוֹ סְבִיבוֹת הַסַּל וְקוֹדֵחַ מִתּוֹךְ הַסַּל. [ה] הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן, אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי שָׁוִים. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן, הַשֵּׁנִי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי שָׁוִים. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי שָׁוִים. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, אֵין לְמַטָּה הֵימֶנּוּ. [ו] ״זָךְ״ – שֶׁיְּהֵא נָקִי. ״כָּתִית״ – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר ״כָּתִית״ אֶלָּא כָתִישׁ.

'Olive oil' – Not sunflower oil, not walnut oil, not sesame oil; olive oil from its olives. From here they said: Three olives, and in them three kinds of oil: the first olive, one crushes its head on the olive tree, collects it in a container, grinds it in the mill, and puts it in baskets. The first oil that comes out from them is for the menorah, and the rest is for meal offerings. The second olive, one crushes its head on the roof, collects it in a container, grinds it in the mill, and puts it in baskets. The first oil that comes out from them is for the menorah, and the rest is for meal offerings. The third olive, one crushes its head in the house until it rots, then he lifts it up and makes it into a mash on the roof, collects it in a container, grinds it in the mill, and puts it in baskets. The first oil that comes out from them is for the menorah, and the rest is for meal offerings. Rabbi Yehuda says: He did not grind it in a mill but pressed it with stones. He did not put the bread inside the basket but put the basket around it and crushed from within the basket. The first of the first olives, there is nothing above it. The second of the first and the first of the second are similar. The third of the first, the second of the second, and the first of the third are similar. The third of the second and the second of the third are similar. The third of the third, there is nothing below it. "'Pure' – that it should be clean. 'Crushed' – Rabbi Yehuda says: It does not say 'crushed' but 'pressed.'"

Babylonian Talmud, b.Menahot 86a

מנחות פו.

מתני׳ שלשה זיתים הן, ובהן שלשה שלשה שמנים…

חזר וטחן וטען, זה שלישי. הראשון למנורה והשאר למנחות.

גמ׳ איבעיא להו מגרגרו תנן או מגלגלו תנן.

תא שמע דתניא שמן זית מזיתו מכאן אמרו זית ראשון מגלגלו בראש הזית וכונסו לבית הבד וטוחנו בריחים ונותנו בסלין שמן היוצא ממנו זה היה ראשון. טען בקורה שמן היוצא ממנו זה היה שני וחזר ופרק טחן וטען זה היה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות וכן זית שני. וזית שלישי עוטנו בבית הבד עד שילקה ומעלה לראש הגג ועושה אותו כמין תמרה עד שיזובו מימיו וכונסו לבית הבד וטוחנו בריחים ונותנו בסלין ושמן היוצא ממנו זה היה ראשון. טען בקורה שמן היוצא ממנו זה היה שני פרק חזר וטחן וטען זה היה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות. רבי יהודה אומר לא היה טוחנו בריחים אלא כותשו במכתשת ולא היה טוען בקורה אלא באבנים ולא היה נותנו בסלין אלא לתוך סביבות הסל.

הא גופא קשיא כותש מני רבי יהודה היא תוך הסל אתאן לרבנן.

האי תנא סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא:

מתני׳ הראשון שבראשון אין למעלה הימנו השני שבראשון והראשון שבשני שוין השלישי שבראשון והשני שבשני והראשון שבשלישי שוין השלישי שבשני והשני שבשלישי שוין השלישי שבשלישי אין למטה הימנו.

אף כל המנחות היו בדין שיטענו שמן זית זך מה מנורה שאינה לאכילה טעונה שמן זית זך מנחות שהן לאכילה אינו דין שיטענו שמן זית זך תלמוד לאמר (שמות כז, כ) זך כתית למאור ואין זך כתית למנחות.

MISHNA…

GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: What is the correct text of the mishna? Do we learn that one picks the olives at the top [megargero], i.e., one selects those that are ripe, or do we learn that one allows all the olives to ripen [megalgelo], and then picks them all?

The Gemara answers: Come and hear the resolution to this dilemma from that which is taught in a baraita. The verse states that the olive oil used for the kindling of the Candelabrum is to be: “Refined oil of an olive” (Exodus 27:20), which is interpreted to mean that the olives should be so ripe that the oil drips from them while they are still hanging on their olive tree, without them needing to be pressed. From here the Sages said that for the first olive harvest, one allows all the olives to ripen [megalgelo], picks the entire crop and brings it into the olive press, and he grinds it with a millstone and places it in wicker baskets, and this oil that would flow from it would be the first grade of oil.

The baraita continues: Then one presses down upon the olives with a wooden beam. As for the oil that flows from it, this would be the second grade of oil. And then one would remove the crushed olives from the baskets and grind them, and press down upon them with a beam or stones, thereby extracting any remaining oil; this would be the third grade of oil. The first grade is fit for kindling the Candelabrum, and the rest are fit for use in meal offerings. And the same process was similarly used for the second olive harvest.

The baraita continues: And for the third olive harvest, the entire crop is packed into a vat in the building that houses the olive press, where it remains until it softens, and then one raises it up to the roof and makes it into a sort of heap, wide at the bottom and narrow at the top, and leaves it there until the fluid it produced while in the vat flows away. And then one brings it to the olive press and grinds it with a millstone and places it into wicker baskets. As for the oil that would then flow from it, this would be the first grade of oil.

Then one presses down upon it with a wooden beam. As for the oil that would then flow from it, this would be the second grade of oil. And then one would remove the crushed olives from the baskets and grind them, and press down upon them with a beam or stones, thereby extracting any remaining oil; this would be the third grade of oil. The first grade is fit for kindling the Candelabrum, and the rest are fit for use in meal offerings.

The baraita concludes: Rabbi Yehuda disagrees with the Rabbis and says: One does not grind the crop of olives with a millstone; rather, one crushes it in a mortar. And one does not press down upon the olives with a wooden beam; rather, one presses on them with stones. And one does not place the olives into the bottom of the wicker baskets; rather, one positions them on the inner walls of the basket, all around the basket. In this baraita, the term: One allows all the olives to ripen [megalgelo], is used.

Having resolved the dilemma based on the baraita, the Gemara now clarifies the ruling of the mishna in light of it. The Gemara asks: This mishna itself is difficult, as the first tanna teaches that the olives should be crushed. From the baraita it is evident that whose opinion is it that the olives are crushed? It is the opinion of Rabbi Yehuda. Yet, when the first tanna states that the olives are placed inside the bottom of the basket, and not on its walls, we arrive at the opinion of the Rabbis who disagree with Rabbi Yehuda in the baraita.

The Gemara explains: This tanna of the mishna holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to one issue, i.e., the need to crush the olives, but disagrees with him with regard to another issue, i.e., he holds that the olives should be placed inside the basket, not on its walls.

MISHNA: Having enumerated the nine grades of oils in the previous mishna, this mishna proceeds to rank them by their quality: As for the first grade of oil that is produced from the first harvest, there is none superior to it. The second grade of oil that is produced from the first harvest and the first grade of oil that is produced from the second harvest are of equal quality; there is no reason to choose one over the other. The third grade of oil that is produced from the first harvest and the second grade of oil that is produced from the second harvest and the first grade of oil that is produced from the third harvest are of equal quality. The third grade of oil that is produced from the second harvest and the second grade of oil that is produced from the third harvest are of equal quality. As for the third grade of oil that is produced from the third harvest, there is none inferior to it.

Also, with regard to all the meal offerings, it was logical that they should require the highest quality of refined olive oil, just like the Candelabrum. Because if the Candelabrum, whose oil is not to be consumed on the altar, requires refined olive oil, then meal offerings, which are to be consumed on the altar, is it not logical that they should require refined olive oil? To dispel this notion, the verse states: “Refined pounded olive oil for illumination” (Leviticus 24:2), which indicates that the high-quality, refined, pounded oil is required for the Candelabrum, but there is no need for refined pounded olive oil for meal offerings.

?Seems to support: READING B, with both adjectives modifying “oil”– pure pressed oil.  

[שמן זית זך] כתית

Disambiguation strategy: realia, agricultural practice and halakha concerning quality gradations of olive oil. Lexical determination that “pure” designates highest grade.

Babylonian Talmud, b.Menahot 86b

תנו רבנן (שמות כז, כ) זך אין זך אלא נקי רבי יהודה אומר כתית אין כתית אלא כתוש

Koren-Steinsaltz translation:

The Sages taught in a baraita with regard to the verse cited in the mishna: The word “refined” means nothing other than clean oil, which flows by itself from the olives without applying any pressure. Rabbi Yehuda says that the word “pounded” means nothing other than olives crushed with a mortar, but not with a millstone.

Tanhuma (6th-7th century) cites Babylonian Talmud, b.Menahot 86a

תנחומא        

Cites  b.Menahot 86a.

וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ – … שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ שְׁלֹשָׁה זֵיתִים וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שְׁמָנִים. הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, כּוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד, טוֹחֲנוֹ בָּרֵחַיִם וְנוֹתְנוֹ בַּכֵּלִים, טוֹעֲנוֹ בַּקּוֹרָה וְיוֹצֵא מֵהֶן רִאשׁוֹן. פּוֹרְקוֹ וְטוֹעֲנוֹ שְׁנִיָּה וְיוֹצֵא מֵהֶן שֵׁנִי. חָזַר טָחַן וְטָעַן, יוֹצֵא מֵהֶן שְׁלִישִׁי. רִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְשֵׁנִי לַמְּנָחוֹת. הַזַּיִת הַשֵּׁנִי מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַגַּג וְכוֹנְסוֹ לְתוֹךְ בֵּית הַבַּד, טוֹחֲנוֹ בָּרֵחַיִם וְנוֹתְנוֹ בַּסַּלִּין, טוֹעֲנוֹ בַּקּוֹרָה, הַיּוֹצֵא מֵהֶן רִאשׁוֹן. פּוֹרְקוֹ וְטוֹעֲנוֹ שְׁנִיָּה, הַיּוֹצֵא מֵהֶן שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, הַיּוֹצֵא מֵהֶן שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשֵּׁנִי לַמְּנָחוֹת. הַזַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, טוֹעֲנוֹ לְתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקֶה וּמַעֲלֵהוּ וּמְנַגְּבוֹ בְּרֹאשׁ הַגַּג וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. זֶה רִאשׁוֹן. טָעַן בַּקּוֹרָה, זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן, אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, אֵין לְמַטָּה הֵימֶנּוּ.

שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם אִם יִהְיֶה לוֹ שֶׁמֶן רַע, הוּא מַדְלִיקוֹ בַּנֵּר, וְהַיָּפֶה נוֹתֵן בַּתַּבְשִׁיל. וּבְאֹהֶל מוֹעֵד וּבַמִּקְדָּשׁ לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן, אֶלָּא זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר, וְהַשֵּׁנִי לַמְּנָחוֹת.

Yalkut Shimoni (11th - 14th centuries); cites  b.Menahot 86a, like Tanhuma

ילקוט שמעוני

שְׁלֹשָׁה זֵיתִים הֵן, וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שְׁמָנִים. הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן, מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, כּוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה הָיָה שֵׁנִי. חָזַר וְטָעַן, זֶה הָיָה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְׁאָר לַמְּנָחוֹת. וְהַזַּיִת הַשֵּׁנִי, מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַגַּג, וְכוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְׁאָר לַמְּנָחוֹת. שְׁלִישִׁי, טוֹעֲנוֹ בְּבֵית הַבַּד עַד שֶׁיִּלְקֶה, וְהֶעֱלָהוּ, וּמְנַגְּבוֹ בְּרֹאשׁ הַגַּג, כּוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה הָיָה שֵׁנִי חָזַר וְטָעַן, זֶה הָיָה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, אֵין לְמַטָּה הֵימֶנּוּ.

אַף הַמְּנָחוֹת הָיָה בַּדִּין שֶׁיִּטָּעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, וּמַה מְּנוֹרָה שֶׁאֵינָהּ לַאֲכִילָה טְעוּנָה שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, מְנָחוֹת שֶׁהֵן לַאֲכִילָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטָּעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר וְאֵין זָךְ כָּתִית לַמְּנָחוֹת.

אִבַּעְיָא לְהוּ, מְגַרְגְּרוֹ תְּנַן אוֹ מְגַלְגְּלוֹ תְּנַן. תָּא שְׁמַע. שֶׁמֶן זַיִת מִזֵּיתוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ, זַיִת רִאשׁוֹן מְגַלְגְּלוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, וְכוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנוֹ בָּרֵחַיִם, וְנוֹתְנוֹ בְּסַלִּין, שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טָעוּן בְּקוֹרָה, שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ זֶה הָיָה שֵׁנִי. פּוֹרֵק, טוֹחֵן וְטוֹעֵן, זֶה הָיָה (רִאשׁוֹן) [שְׁלִישִׁי]. רִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. וְכֵן זַיִת הַשֵּׁנִי. וְזַיִת הַשְּׁלִישִׁי טוֹעֲנוֹ בְּבֵית הַבַּד עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֵהוּ בְּרֹאשׁ הַגַּג, וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין תְּמָרָה כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו, וְכוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנוֹ בָּרֵחַיִם, וְנוֹתְנוֹ בְּסַלִּין וְכוּ׳, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה טוֹחֲנוֹ בָּרֵחַיִם אֶלָּא כּוֹתְשׁוֹ בְּמַכְתֶּשֶׁת, לֹא הָיָה נוֹתֵן בְּסַלִּין, אֶלָּא לְתוֹךְ סְבִיבוֹת הַסַּל. כּוֹתֵשׁ מַנִי, רַבִּי יְהוּדָה. תּוֹךְ הַסַּל, אָתָאן לְרַבָּנָן. הַאי תַּנָא סָבַר לָהּ כְּוָותֵיהּ בְּחָדָא, וּפָלִיג עֲלֵיהּ בְּחָדָא.

תָּנוּ רַבָּנָן. זָךְ. אֵין זָךְ אֶלָּא נָקִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּתִית, אֵין כָּתִית אֶלָּא כָּתוּשׁ.

יָכוֹל יְהֵא זֶה פָּסוּל לַמְּנָחוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן כ״ט:מ׳) ״וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין״. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לַמָּאוֹר, מִפְּנֵי הַחִסָּכוֹן. מַאי חִסָּכוֹן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

Rashi (1040 - 1105)

on Exod 27:20

רש״י

(כ) זך – בלא שמרים, כמו ששנינו במנחות (בבלי מנחות פ״ו.): מגרגרו בראש הזית כו׳.

כתית – הזיתים כותש במכתשת ואינו טוחנוא בריחים,א כדי שלא יהו בו שמרים, ואחר שהוציא טיפה ראשונה מכניסן לריחים וטוחנן. ושמן השיני פסול למנורה וכשר למנחות, שנאמר: כתית למאור – ולא כתית למנחות.

Footnote: כן בכ״י לייפציג 1, המבורג 13, ליידן 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא: ״טוחנן״.

CLEAR – without lees; as we learned in Menachoth (b. Menahot 86a) "He lets it (the olive) ripen on the top of the olive-tree etc."

BEATEN – he pounds the olives in a mortar and must not grind them in a mill, so that there may be no lees; and after he has thus extracted the first drop of oil he may bring them into the mill and grind them. The second oil (that obtained by grinding) is unfitted for use in the candelabrum but is permissible for the meal-offerings (which had to be mingled with oil) since it is said here, "Beaten for the light", and hence it is not essential that it should be “beaten” for the meal-offerings (Menachot 86a; cf. Rashi on Exodus 29:40).

Rashi does not explicitly address the syntax of the expression.

On one hand, his comment could be compatible with READING D: “pure oil of beaten olives”:

הזיתים כותש במכתשת ואינו טוחנוא בריחים.  Rashi describes the olives as being pressed.

On the other hand, it could be compatible with READING C: “pure beaten oil of olives”:
ושמן השיני פסול למנורה וכשר למנחות, שנאמר: כתית למאור – ולא כתית למנחות. Rashi distinguishes between oil that is produced in the second manner and that which is, as required, produced in the first manner described in the mishna: pressed for lighting.

RASHI on Lev 24:2 רש״י

שמן זית זך – שלשה שמנים יוצאין מן הזית, הראשון קרוי זך, והן מפורשים במנחות (משנה מנחות ח׳:ד׳-ה׳) ובתורת כהנים (ספרא ויקרא כ״ד:ב׳).

שמן זית זך CLEAR OLIVE OIL – Three different qualities of oil come forth (are extracted) from the olive tree, the first of which is called זך, "clear". They are all fully explained in Treatise Menachot 86a and in Torath Cohanim (Sifra, Emor, Section 13 1-3).

R. Toviah b. Eliezer; (LEKACH TOV; 1105-1115)

(כ) שמן זית זך – מה זכה שמן זית מכל השמנים, לפי שאין שמן זית יוצא אלא על ידי כתישה, כך אין אדם נוחל חיי העולם הבא, אלא מתוך צער… בנוהג שבעולם מי שיש לו שמן רע, דולקו בנר, ומי שיש לו שמן טוב אוכלו בתבשיל, וכאן חילוף הדברים, הזך לנרות, והשני למנחות, ולמה כן, שהזית מביא אורה לעולם, אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע אתה אור לנו ואתה צריך לאורה, כי אתה תאיר נרי (תהלים י״ח:כ״ט). אמר רב ברכיה ברבי תולדות האש מלמעלה אין כח בעין לראותו,...

כיצד עושין את השמן, שנו רבותינו זיתים היו ניכרין להן שהיו עושים פירות נאים ויפים, היו נוטלין אותן וכותשין אותן, השמן הראשון היו פורשין אותה למנורה, והשני למנחות, לקיים מה שנאמר שמן זית זך כתית למאור, אמר לו הקב״ה למשה אמור להם לבניי, בני בעוה״ז אתם זקוקין לאורו של בית המקדש, ואתם מדליקין נרות לתוכו, אבל לעתיד לבא בזכות אותו הנר שאתם מדליקין, אני אגאל אתכם על ידי מלך המשיח, שהוא משול בנר, שנאמר שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי (תהלים קל״ב:י״ז).

 כתית למאור – שלא כשמן הבדדים, אלא שמן כתית בידים

Footnote:

שלא כשמן הבדדים. מנחות שם ועיין רש״י עה״ת כותש במכתשת ואינו טוחנן ברחים.

Modified Chatgpt:
(15) "Pure olive oil – Why did olive oil merit [to be chosen to light the candelabrum] above all the oils? Because olive oil comes only through pressing, just as a person can only inherit the World to Come through suffering... In the usual practice of the world, one who has bad oil burns it in a lamp, and one who has good oil consumes it in food. But here, it is the opposite: the pure [olive oil] is for lamps, and the other [oil] is for offerings. And why [is it this way]? Because the olive brings light to the world. David said before the Holy One, blessed be He, 'You are light to us, O Lord, and you need light, for you will illuminate my lamp”' (Psalms 18:29). Rav Berakhiya,, said in the name of Rebbe, “The fire from above–the eye has no ability to see it…”

How do they make the oil?– Our Rabbis taught: There were olive [tree]s that were recognizable to them as producing fine and beautiful fruit. They would take them and press them. The first oil they would set aside for the Menorah, and the second for the offerings, to fulfill that which is stated: “ שמן זית זך כתית למאור” (Exodus 27:20). The Holy One, blessed be He, said to Moses, “Say to them, to my children; ‘my children, in this world, you have need for the light of the Sanctuary, and you kindle lights in it. But in the future to come, in the merit of that light which you kindle, I will redeem you through the King Messiah, who is compared to “a lamp,” as it is stated: “There will I make a horn to sprout for David; I have prepared a lamp for my anointed'" (Psalms 132:17).

 כתית למאור – שלא כשמן הבדדים, אלא שמן כתית בידים

Footnote:

שלא כשמן הבדדים. מנחות שם ועיין רש״י עה״ת כותש במכתשת ואינו טוחנן ברחים.

“pressed for the light”  – Not like the oil of mills, but rather, oil that is pressed by hand.

Rashbam (1085-1174)

on Exodus 27:20

זך – בלא שמרים. הזתים כתושים במכתשת, כי הטחונים בריחים אינו זך כל כך.

alhatorah.org:

זך CLEAR [OIL]: Without any sediment. The olives would be pounded in a mortar; they would not be sufficiently "clear" if they were ground in a millstone.

Ibn Ezra (1092 - 1167); = Sefer HaYashar; First Ibn Ezra Commentary

אבן עזרא 

on Exodus 27:20 

יש אומרים: כי זך – תואר השמן.

ולפי דעתי: שהוא תואר הזית שיהיה מובחר.

Some say that “pure” is a modifier of the “oil”

But, in my opinion: it is a modifier of the “olive”--  that it should be choice.

והעד, שיש אחריו: כתית. גם הוא תואר, מגזרת: וכתות (ויקרא כ"ב:כ"ד)

And the supporting evidence: that after it comes “pressed.” This, too, is a modifier, like the [morphological adjectival] pattern of וכתות (found in Lev 22:24, “crushed”, describing an animal with damaged testicles, “crushed”, which is unfit for sacrifice)

on Leviticus 24:2

וטעם להזכיר פרשת שמן זית זך – בעבור שהזכיר אשה כל מועד (ויקרא כ״ג), והוא צריך להזכיר הלחם, והמנורה כנגד השולחן

[PURE OLIVE OIL.] The reason Scripture now mentions the section dealing with the pure olive oil is that the Torah earlier recorded the fire offering of each festival [offered on the altar] and now has to mention the [show]bread and the menorah as the complement of the table [of the showbread].

Ibn Ezra B (1088/89-1164 or 1092-1167); “the Long Commentary”

אבן עזרא ב'

on Exodus 27:20 

להעלות נר תמיד – ואל תשתומם בעבור השמן שהביאו הנשיאים (שמות ל״ה:כ״ז-כ״ח), כי הוא היה לשמן המשחה. רק לשמן למאור חיוב הצבור הוא.

יש מנהג במקומות ששם זתים, שיבחרו הזית הזך, והטעם: הגרגרים שאין בהם עפוש או שנאכלה קצתם, וממנו יעשו שמן למאכל המלכים, על כן הזכיר הכתוב: זך לפני כתית.

Alhatorah.org^[1]: “And thou shalt command” means that there is an eternal command upon the congregation to continually provide olive oil to kindle a perpetual light. Do not be troubled by the oil which the princes brought. It was anointing oil. The congregation, on the other hand, was obligated to bring oil for the light.

There is a practice in countries where olives grow to choose pure olives, that is, olives that do not have any rot on them or olives that have not been partially eaten. These olives are then used to make oil for the king's food. This is the reason that Scripture mentions “pure” before “beaten.”

R. Abraham b. Rambam (1186-1237)

ר' אברהם בן הרמב״ם

ואתה תצוה (וג׳) שמן זית זך כתית – נגזר מן לא ימצא במכתתו (ישע' ל:יד) והיה הזית נאסף ביד שוב נכתש לפני זמן בישולו והשמן הראשון שיצא ממנו היה בשביל הנרות והשמן השני הוא למנחות כי אין צריך בהן ״זך כתית״.

Chatgpt, modified:
“You shall command… pure olive oil beaten.”  This (כתית) is formed from (the same root as in) “So that no shard is left in its breakage (מכתתו)” (Isa 30:14), and the olives should be collected by hand, and pressed before the time of their ripening. And the first oil that is extracted from it is for the lamps, and the second oil is for the meal offerings, for they do not require ‘pure beaten olive oil.’”

READING: most likely, READING A, oil of [pressed pure olives] (like Ibn Ezra]

Disambiguation Expression: the pairing of “זך כתית” indicates that both adjectives apply to a single referent; the comment focuses on “the olive” (in the singular, as a collective plural) as its subject and says that the olive (collection) is  pressed, in the niph’al, נכתש, used as an equivalent for כתית.

Bekhor Shor (12th century)

בכור שור

ואתה תצוה ויקחוא אליך שמן זית זך כתית – לפי שאמר סתם שמן למאור בויקחו לי תרומה (שמות כ״ה:ו׳), {פירש}ב בכאן איג זה שמן, שלא יביאו אלא זך כתית, ופירש מה יעשו ממנה, ומי מדליק את המנורה.

א. בכ״י מינכן 52 נוסף בטעות עם סימני מחיקה: לי תרומה.  ב. ההשלמה ע״פ חזקוני.  ג. כן בחזקוני. בכ״י מינכן 52 בטעות: אין.

Parashat Tetzaveh – AND YOU, YOU SHALL COMMAND AND THEY SHALL TAKE TO YOU PURE PRESSED OLIVE OIL – Since it says just oil for the light in [the pericope] “Take for Me Terumah” (Exod 25:6), {Scripture explains} here what kind of oil, that they shall only bring pure pressed [oil], and [Scripture] details what they will make from it, and who will light the menorah.

Chizkuni (R. Chizkiyah b. Manoach; 13th century)

חזקוני

שמן זית זך כתית – לפי שסתם הכתוב דבריו בפרשת תרומה, פירש לך כאן איזה שמן.

זך – פר״ש: בלא שמרים כמו ששנינו במנחות מגרגרו בראש הזית וכו׳. להלן פר״ש: נוטל ומלקט גרגיר. כאן אחד וכאן אחד לפי שעדיין אינו מבושל, בראש הזית שהן מתבשלין שם תחילה לפי שהחמה מזרחת עליהן ומבשלתן.

Translation via sefaria.org, lightly edited. (Chizkuni, translated and annotated by Eliyahu Munk):

שמן זית כתית, “clear oil of beaten olives.” Seeing that in Exodus 25,2, the Torah had described that oil as simply “for illumination,” without specifying details, now it specifies for you, which oil.. Rashi adds that this oil was to be completely free from any residues. According to the author, Rashi also discusses the collection of individual grains of olives being permissible for profane use as long as they had not ripened. [My sources claim that they have been unable to find such a Rashi. He also claims that the olives on the top of the tree are the first ones to ripen. Ed.]

R. Bahya b. Asher (1255-1340)

ר' בחיי

ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד – ויקחו אליך לשעה כי מפני שאמר בסוף הפרשה חקת עולם הייתי אומר כי מצוה זו לדורות ולא לשעה ע״כ הוצרך לומר אליך לשעה לומר לך שהמצוה לשעה ולדורות. והזכיר שמן זית למעט שאר שמן, שמן שומשמין, שמן אגוזים וכיוצא בהם.

ואמר זית זך כלומר השמן הראשון פרט לשני ולשלישי.

כתית שמן היוצא על ידי כתישה למעט שמן היוצא מאליו.

למאור כתית למאור ולא למנחות, הראשון למנורה והשני למנחות. ומנהג העולם מי שיש לו שמן רע דולקו בנר, ומי שיש לו שמן טוב נותנו לתבשיל ואוכלו אבל כאן בהפך הראשון שהוא הזך למאור והשני למנחות.

ובמדרש כתית זה מקדש ראשון שעמד ת״י שנה מקדש שני ת״כ שנה…

"As for you, you are to command the Children of Israel that they take for you pure, pressed olive oil for illumination, to kindle the lamp to burn constantly." …

The Torah mentioned the words "olive oil" to exclude any other kind of oil.

The reason the Torah specifies the grade of olive oil, i.e. זית זך, was to let us know it was to be from the first part of the oil extracted from the olives.

The word כתית, pressed, was to tell us that the olives were to be squeezed, i.e. crushed, to extract the oil. Any oil which simply oozed out of the olives without their having been crushed first was not acceptable.

The word למאור, "for illumination," indicates that only for illumination did all the aforementioned restrictions apply. …

A Midrash points out that the numerical value of the word כתית is 830, suggesting the combined number of years that the first and second Temples were standing, i.e. 410 and 420 years respectively…

R. Yehuda b. Elazar (Minchat Yehuda) 13th -14th century

מנחת יהודה

כתית למאור – פירש״י כתית^[2] במכתשת ואינו טחון^[3] בריחיים וכו׳ והיינו אליבא דר״י דאלו לרבנן טוחנו כדאי׳ במנחות. ושמא לכך פירש״י אליבא דר״י משום דסתם משנה במנחות אתייא כוותיה ואו שמא כך היא שנוייה בת״כ. וסתם ספרא ר״י.

Rashi explained: “crushed^[4] in a mortar and  not ground^[5] in a mill etc.” And this is according to the view of R. Judah for according to the Sages, he grinds it, as it says in Menahot. And perhaps Rashi explained according to R. Judah for this reason, because the anonymous mishna in Menahot is like his view, or maybe [because] it is taught that way in Torat Kohanim, and the anonymous Sifra is Rabbi Judah.

Tur Long Commentary (1269 - 1343)

On Exodus 27:20

ואתה תצוה 

אמר כאן תצוה להם שיקחו אליך שמן למאור פי׳ שיקחו אותו לפניך ואתה בעצמך תראנו אם הוא זך וכתית כראוי

It says here, “command them” that “they should take to you oil… for illumination”, meaning that they should take it before you and you yourself shall inspect it, if it is pure and pressed as it should be.

Ralbag (1288 - 1344)

רלב״ג

כתית – הרצון בו, לפי הוראת הגדר, שיהיו כותשין הזיתים ויתנום בסל והשמן היורד מאליו בזולת טעינה כלל, הוא כשר למאור, והוא השמן היותר נבחר למאור. וראוי שתדע כי למאור נדקדק בשמן זית שיהיה כתית, אבל לא נדקדק בזה בשמן המנחות, שנאמר: כתית למאור – ביאר בזה כי למאור לבדו הוא שנקפיד בזה. ומזה המקום יתבאר כי מה שאמרה התורה בשמן המנחות שיהיה כתית - אינו לעכב, אבל למצוה מן המובחר.

רלב״ג תועלת

ואולם שורשי זאת המצוה הם ארבעה: השורש הראשון הוא שהשמן שהיו מדליקין בו את המנורה יחוייב שיהיה שמן זית זך כתית, באופן שתעלה המנורה נר תמיד. ולזה יחוייב שיהיה בה מן השמן בשיעור שיספיק להעלות נר מערב עד בוקר, כי בזולת זה לא יִשְׁלַם שתעלה נר תמיד, כי כבר יכבה בלילה; ושיערו חכמים שיהיה חצי לוג בכל נר; כבר נתבאר זה השורש בראשון מיומא (טו, א) ובעשירי ממנחות. ומזה המקום יתבאר שהוא מחוייב שתהיה הפתילה נכונה אל שיתלקח בה השלהבת בקלות, באופן שתהיה השלהבת עולה מאליה, כי בזולת זה לא יִשְׁלַם לה שתעלה נר תמיד; כבר נתבאר זה בשני משבת (כא, א).

כתית What Scripture intends by this, according to the defining instruction, is that they should crush the olives and place them in a basket, and the oil that flows from them without any outside loading at all, is valid for lighting, and it is the choicest oil for lighting. You should know that for the lighting, we are punctilious about using olive oil that is pressed, but we are not punctilious about this for the oil of meal offerings. As it is written, 'כתית למאור' - it clarifies by this that it is only for the lighting alone that we must insist upon this. And from here, it becomes clear that what the Torah said about the oil of meal offerings being כתית - it is not to prevent [the use of any other oil] but for [observing] the commandment from the most choice.

רלב״ג תועלת

The fundamental principles of this commandment are four: The first principle is that the oil used for lighting the menorah must be שמן זית זך כתית in a way that the menorah is constantly lit. For this, it is necessary that there be enough oil in it to keep a light burning from evening until morning…

Ralbag on Lev 24:2

(ב-ג) צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור – הנה התנה בשמן המאור, והוא אשר ישימו במנורה, שיהיה שמן זית, לא שמן שאר הדברים שיעשו מהם שמן, כמו האגוזים והשומשמין ומה שיִדמה להם. ואמר זך כתית, להורות שזה השמן יהיה יוצא מהזית על צד הכתישה, בזולת טעינה בקורה, כי השמן הזה הוא היותר זך בלי ספק. וכבר יתבאר לך זה מהיין שיצא מהענבים אחר סחיטתם, מעצמו, כי הוא יותר נבחר מאד מהיין שיצא אחר זה מהם עם הטעינה בקורה, כי כבר יתערב עמו טבע השמרים שיצא מהם, וזה מבואר מהחוש. ולפי שלא התנה שיהיה כתית כי אם למאור, למדנו ששאר השמנים שיצאו מהזית אחר השמן הנזכר, כולם כשרים למנחות. ולזה לא התנה דבר במנחות, אבל אמר ׳בשמן׳; וזה מבואר ממה שנזכר במנחות בפרשת ויקרא ובזאת הפרשה ובפרשת פנחס. ואף על פי שכבר נאמר שם במנחת תמיד של שחר: ׳בשמן כתית׳ (במדבר כח, ה), ונאמר זה גם כן בפרשת ואתה תצוה (שמות כט, מ), הנה הוא למצוה, לא לעכב. ויעיד על זה מה שאמר בכאן: ׳כתית למאור׳ - הורה שלא יוצרכו לקחת שמן זית זך כתית כי אם למאור, לא למנחות. ועוד כי כבר תמצא כשנזכרו המנחות בכללם בפרשת שלח לך, שלא הותנה בהם שיהיה השמן כתית; וכן תמצא במנחות הנזכרות בפרשת ויקרא, שלא נזכר שם כי אם ׳שמן׳, ולא הותנה בו שיהיה כתית.

"Command the children of Israel to take pure beaten olive oil ( שמן זית זך כתית) for you to light the lamp. Here, it was specified concerning the oil of the lamp that it should be olive oil, not oil from other substances like nuts, sesame, or similar items. And it says 'pure crushed,' to teach that this oil should come from the olive by crushing alone, without being ground with a beam. This is because such oil is undoubtedly purer. This can be understood from wine that comes from grapes after they are squeezed, on their own, as it is far superior to the wine that comes afterward with pressing, as the natural yeast mixes with it. This is evident from the sense experience. Since it was not stipulated that it should be 'crushed' for anything other than the lamp, we learn that all other oils that come from olives after the mentioned oil are fit for offerings. Therefore, nothing was specified about the meal offerings, but it simply says 'with oil.' This is evident from the meal offerings in the portions of Vayikra, this portion (Emor), and the portion of Pinchas. Even though it is already said there in the daily morning offering, 'with crushed oil' (Numbers 28:5), it is written for the sake of commandment, not to restrict. This is evidenced by what is said here: 'crushed for the lamp,' indicating that only for the lamp should they take pure, crushed olive oil, not for meal offerings. Additionally, you can find that when the meal offerings are discussed in Parshat Shlach, it was not specified that the oil should be 'crushed.' The same can be found in the meal offerings mentioned in the portion of Vayikra, where it is not stated that it should be 'crushed.'"

Mizrachi 1450 - 1526

מזרחי

זך בלי שמרים. כדתניא במנחות בפר׳ כל קרבנות צבור זך אין זך אלא נקי רבי יהודה אומר כתית אין כתית אלא כתוש ופירש רש״י נקי כגון אותו שיוצא גלא טעינה בסלים אפילו נטחנו הזתים ברחיים ורבי יהודה אומר אין כתית אלא כתוש במכתשת עד כאן לא קמיפלגי אלא בטחון דרבנן סברי לא הקפידה תורה אלא שלא יהו בו שמרים וכיון שהיוצא בלא טעינת קורה בסלים אין בו שמרים מה לי כתוש מ״ל טחון דקסברי ששם כתית צודק על שניהם ורבי יהודה סבר אין כתית אלא כתוש אבל לכ״ע זך בלא שמרים משמע: כמו ששנינו במנחות מגרגרו בראש הזית כו׳. אין זה ראיה לדבריו דמקרא מלא הוא זך ואין זך אלא נק׳ כדתניא בבריתא דלעיל ועוד שאין לדבריו ראיה מזו המשנה כלל אלא ה״פ וכיצד הוא עושה שיצא השמן זך בלי שמרים כמו ששנינו במנחות מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל זה ראשון טען בקורה זה שני טוחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות ופירש רש״י מגרגרו בראש הזית גרגיר אחד מכאן וגרגיר אחד מכאן אם היה מהזית הראשון מהשלשה זתים דקתני במתניתין שלשה זתים הן ובהן שלשה שלשה שמנים או מגרגרו בראש הגג אם היה מהזית השני או טוענו בבי׳ הבד עד שילקע הכל ומעלהו על הגג ומנגבו אם היה מהזית השלישי ואחר כך כותשן ונותנן לתוך הסל בלא טעינת קורה והמתמצה מהן נקרא ראשון והוא כשר למנורה והשאר הם למנחות שכיון שהזתים הן ע״י לקיטה מראש הזית בפעם הראשו׳ או מעל הגג בפעם השני או אחר שמעלהו על הגג ומנגבו בפעם השלישי ואחר כך כותשן ונותן לסל בלא טעינת קורה והשמן זב מאליו ודאי אין בו שמרים ויש לתמוה היכי נקט בלישניה לישנא דמגרגרו והא בעיא היא בגמרא מגרררו תנן או מגלגלו תנן ופשטו מגלגלו תנן כדתני׳ כו׳: כתית הזתים היה כותש במכתשת ואינו טוחנן ברחים כו׳. אע״ג דרבנן פליגי עליה דר׳ יהודה דאמר אין כתית אלא כתוש וקאמרי לא שנא כתוש ל״ש טחון ויחיד ורבים הלכה כרבים אפילו הכי נקט כרב יהודה משום דת״ק דמתני׳ סבירא ליה כר׳ יהודה בהא: והשמן השני פסול למנורה וכשר למנחות…

"Pure without lees". As it's taught in the tractate Menachot, in the context of public offerings, "pure" means "clean." Rabbi Judah says "crushed," which means thoroughly crushed, and Rashi explains "clean" as someone who removes even the clear liquid from it, if it leaks out in buckets, even if they were ground in the mill. Rabbi Judah says, "Crushed" means "thoroughly crushed in the mill." Up to this point, there is no disagreement except concerning Rabbinic caution. They [the Sages] hold that the Torah only cared that it not contain lees, and since that which comes out [of the olives] without being loaded on the beam in baskets does not contain lees, what does it matter if they were crushed by the mill or the millstone? And Rabbi Judah holds, "Crushed" means "thoroughly crushed in the mill." But for all [other] "pure without lees" it implies "crushed." As we have learned in Menachot: He pours it at the top of the olive. This is not proof of his words, for the verse is complete [in saying] "pure," and "pure" means "clean." As it's taught in the Beraita above, furthermore, his words are not [found in] a Mishnah, but rather the Baraita. Just as they disagree here, [so they disagree] there. And how does he prepare it? The oil comes out pure without lees. As we have learned in Menachot: He pours it at the top of the olive. Rashi explains, "At the top of the olive," one kernel from here and one kernel from here. If it was from the olive of the first, or if he ground it on the roof until the all was consumed and then poured it into the basket, it is called the first and is fit for the menorah. The rest is for the meal-offerings….

Mizrachi on Lev 24;2

שמן זית זך ג׳ שמנים יוצאים מן הזית הראשון קרוי זך והן מפורשים במנחות ובת״כ. האחד מהם כותש הזיתים ונותנן לתוך הסל והשמן מתמצה מהם ויוצא בלא טחינה וטעינה וזהו השמן הראשון שהוא למנורה השני אחר שכותשן ונותנן לתוך הסל טוענן והשמן מתמצה ויוצא השלישי מוציאן מן הסל וטוחנן ואחר כך חוזר ונותנן לתוך הסל וטוענן והשמן מתמצה ויוצא וזה השני והשלישי פסולין למנורה וכשרין למנחות:

"Pure olive oil: Three pourings of oil come out  from the olive. The first is called "pure," and they are explicitly detailed in Menachot and the Talmud Yerushalmi. The first of them: he crushes the olives and places them in a basket. The oil is extracted from them, and it comes out without a first and second "Tehinah" (grinding and loading), and this is the first oil used for the menorah. The second one, after he has crushed them and placed them in a basket, grinds them, loads them, and the oil is extracted. This is the second oil. The third one removes them from the basket, grinds them, then returns them to the basket and loads them, and the oil is extracted. This is the second and third [oils]. The second and third are disqualified for the menorah but are valid for meal offerings."

Abarbanel (1437 -1508)

אברבנאל

ואמר שמן זית להגיד שלא יתנו בנרות המנורה שמן אגוזים ולא שמן שומשין ולא שמן דגים ושאר השמנים אלא שמן זית. וגם יהיה מובחר במלאכתו שיהיה השמן זך בעצמו מבלי שמרים ויהיה כתית שיכתתו הזית במכתש והשמן היוצא ממנו הטפה הראשונה הזכה הוא הראוי למאור המנורה כי השמן הזך מאיר בשלמות וזה משמח הנפש ומפקחתה וההפך בהפך. ויהיה לפי זה מלת זך חוזר לשמן שיהיה זך ולא עכור באופן שיעלה להב הנר תמיד ולא יכבה מפני עכירות השמן. אמנם השמן מזית על ידי טחינה בדוחק הוא מעורב עם השמרים ולכן לא יוכשר למאור. אבל הוא כשר למנחות ולמשוח החלות כמו שאבאר. ולהיות השמן הזך אשר בזה היוצא כתית מהזית ולא בטעינה דבר יקר לכן לא נמצא אלא אצל הנשיאים והם התנדבו אותו. אך בזמן ישיבת ישראל בארץ היו קונים אותו מן הלשכה כמו שזכרו חכמינו זכרונם לברכה. והראב״ע כתב שאמרו זך כתית למאור חוזר לזית לא לשמן שיהיה הזית זך לא מעופש ויהיה הזית כתית במכתשת והכל תואר לזית.

And it is said, 'olive oil,' to specify that they should not place in the lamps of the menorah walnut oil, sesame oil, fish oil, or any other oils, but only olive oil. Moreover, it should be of high quality, meaning the oil itself should be pure, זך,  without sediment. And it should be כתית-that they should crush the olive in a press, and the first drop that comes out, the purest one, is the suitable one for the menorah. For pure oil shines perfectly, and this gladdens the soul and opens it up, and the opposite is the case for the opposite [i.e., impure oil]. According to this, the word זך refers to “oil”, meaning that it should be pure and not murky, in a way that the flame of the lamp ascends constantly without being extinguished due to the oil's murkiness. In fact, oil [extracted] from the olive by grinding בדוחק, gets mixed with sediment, and therefore, it is not suitable for lighting. But it is acceptable for meal offerings and for anointing bread, as I will explain. And since this is the pure oil that comes from the olive כתית, and not by grinding בטעינה, it is a valuable thing. Therefore, it was found only by the chiefs of the tribes, who donated it. However, during the time when Israel resided in the land, they would purchase it from the Chamber, as our sages of blessed memory noted. And Ibn Ezra wrote that when it says  זך כתית למאור, this refers to “olive” and not to  “oil”; i.e., the olive should be pure and not rotten, and the olive should be כתית in a press, and everything is a modifier of “olive."

Toledot Aharon:  Sources: (b.Meg 29b - 30a?); b.Ber 57a; b.Men 86b

R. Judah Loew of Prague (Maharal) (1520 -1609)

גור אריה

זך בלא שמרים כמו ששנינו כו׳. דאין פירושו כמשמעו שלא יהיה שמרים בהם, דאין שיעור לדבר, שיש שמן שהוא זך יותר משמן, ואם כן לא ידענו שעור דבר זה, ולפיכך אין פירושו כמשמעו שיהיה זך שלא יהיה עכור, אלא פירוש ׳מגרגרו בראש הזית׳.

ויש מפרשים דודאי ״זית זך״ דכתיב בקרא רוצה לומר שהזית הוא זך, [ד]אם היה פירושו שהשמן זך הוי למכתב ״כתית״ תחלה ואחר כך ״זך״, דהא ״כתית״ קאי אזיתים ו״זך״ אשמן, אלא ״זך״ קאי אזית.

וראשון נראה לי עיקר: מגרגרו בראש הזית. פירוש, שילקוט גרגריו בראש הזית מקום שהם ראוים להתבשל, שהחמה זורחת שם תמיד בגבהו (רש״י מנחות פו ע״ב): ואינו טוחנו בריחיים כו׳. ואם תאמר, והרי כבר כתיב ״שמן זית זך״ שלא יהיו בו שמרים, ואם טחנו יש בו שמרים, ויש לומר דהא אתא קרא שיהיה מגרגרו בראש הזית, אבל ״כתית״ מלתא בפני עצמו, דהווה אמינא דלא קפיד רק אזית שיהיה זך, שאם אין הזית זך – אין השמן זך, אבל אם הוא טוחן, אף על גב שמעורב בו מכח הטחינה קצת שמרים, אין זה כל כך נחשב, שהרי אין כולו שמרים, ואילו לא היה הזית בעצמו זך אז כל השמן אינו זך, לכך צריך ״כתית״ ׳ולא טחון׳. ואי כתב ״כתית״, הווה אמינא דוקא שלא יהיה נטחן קפיד, דאם נטחן הוא עב מאוד, ויש בו עכירות הרבה, אבל אם אין מגרגרו בראש הזית אין בו עכירות כל כך: שנאמר כתית למאור ולא כתית למנחות. והא דכתיב (ר׳ להלן כט, מ) ״ועשרון סולת כתית רבע ההין״, דמשמע דבעינן כתית, שלא תאמר ד״כתית למאור״ רוצה לומר כתית למאור, ואילו למנחות פסול כתית, תלמוד לומר ״ועשרון סולת כתית רבע ההין״, להכשיר כתית למנחות. ואין להקשות לא לכתוב (כאן) ״למאור״ כלל, והשתא לא היה צריך לכתוב ״ועשרון סולת כתית״, דהשתא אמרינן ״כתית״ למנורה דוקא, אבל גבי מנחות לא צריך כתית, דהא לא כתיב ״כתית״ רק גבי מנורה, וממילא למנחות כל השמנים כשרים, ואין זה קשיא, דהווה אמרינא דהא דכתיב ״כתית״ גבי מנורה, משום דהשמן הנטחן, שיש שמרים בתוכו, לא מקרי ׳שמן׳, וממילא פסול אף למנחות, דהא אינו הכל שמן, לכך הוצרך לכתוב ״כתית למאור״ ולא למנחות. וכדי שלא תטעה לומר אפכא, ״כתית למאור״ אבל למנחות פסול כתית, משום שבעינן מתוק, ושמן שנטחן יש בו מתיקות טפי, לכך הוצרך למכתב ״ועשרון סולת כתית רבע ההין״: ואם תאמר, לא לכתוב ״למאור״, ואנא ידעינן דלא בענין כתית למנחות, דאי בענין כתית למנחות, לא לכתוב ״כתית״ גבי מנורה, ותיתי בקל וחומר מן המנחות דבעינן ״כתית״, אלא מדגלי ״כתית״ גבי מנורה, שמע מינה כתית גבי מנחות לאו חיובא הוא, אלא שכשר שמן כתית למנחות, ולפיכך צריך קרא גבי מנורה למצוה, ויש לתרץ דהווה אמינא דגבי מנחות נמי מצוה הוא, ואפילו הכי צריך למכתב [״כתית״] גבי מנורה, דהווה אמינא מנחות דלא בעי ״זך״ – פסול טחון, אבל גבי מנורה דבעי שמן זך, דמגרגרו בראש הזית ומעצמו השמן זך, ואפילו טחון נמי כשר, קא משמע לו דבעי ״שמן זית זך״: ואם תאמר, השתא נמי נימא דלעולם בעי כתית גבי מנחות, והא דמעטי כתית – היכי דהוי דומיא דהכא, שהוא שמן זית זך, אז לא בעי כתית, ויש לומר דאם כן הוי למכתב ׳שמן זית זך וכתית׳, ומדכתיב ״שמן זית זך כתית״ שמע מינה מילי מילי קאמר; ״שמן זית זך יהיה״ ״כתית יהיה״, וממילא גבי מנחות אין צריך שיהיה כתית. ועוד, דאם כן לא לכתוב ״למאור״, [ד]היכי תיסק אדעתן לומר דבעינן שמן, דכיון דגלי גבי מנורה, שמע מינה דלא בענין כתית וזך גבי מנחות, אלא קרא אתא למעוט כל כתית, אפילו אם אין מגרגרו בראש הזית, אפילו הכי גבי מנחות לא בעי כתית כלל: עד שתהא שלהבת עולה מאליה. דאם לא כן ׳להדליק נר תמיד׳ מבעי ליה, אלא ללמוד שיהא צריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה, ולא ידליק הפתילה ויניחנה והיא מדלקת עצמה והולכת, וזה היא כאילו מעצמה היא נדלקת, אלא צריך להדליקה עד שתהא השלהבת עולה מאליה. ויהיה לפי זה ״להעלות נר תמיד״ שיהיה מדליקה עד שתהיה עולה: …

"Pure״: “without impurities”- as we have learned. This does not mean that there should be no impurities in them, as there is no measure for this matter, for there is oil that is purer than (other) oil. If that were the case, we wouldn't know the measure of this matter. Therefore, its meaning is not as it appears, that it should be pure without impurities. Instead, its meaning is “grinding at the top of the olive.”

Some commentators say that certainly “pure olive” that is written in the Torah means to say that the olive is pure.[For] if the meaning were that the oil should be pure, it should have written 'katit' (crushed) first, and afterward 'zach' (pure), since ''katit'' refers to olives, and 'zach'' refers to oil. But, here 'pure' refers to olives.

But the first interpretation seems [correct] to me: the main interpretation is 'grinding at the top of the olive.'"

On Lev 24:2, the Maharal cites the Talmud in Menachot:

שלשה שמנים יוצאים מן הזית וכו׳. וכך איתא במנחות (פו.) ; כותש הזתים ונותנן לתוך הסל, השמן שהוא מתמצה מאליו – הוא ראשון. נותנן בסל וטוענן, השמן הזה הוא שמן שני. היוצא מן הסל, וחוזר וטוחן אותו ברחיים, השמן היוצא נקרא שמן השלישי. הראשון כשר למנורה, השני והשלישי פסול למנורה, וכשר למנחות:

"Three types of oil come out of the olive, as it is mentioned in Menachot (page 86). The first is produced by crushing the olives and placing them in a basket, and the oil that emerges naturally from them is the first oil. The second type is when they are placed in a basket and are pressed, and this oil is the second type. The third type is obtained by taking the oil that comes out and pressing it further with a mortar and pestle. The oil that comes out of this process is called the third oil. The first oil is fit for use in the menorah (the Temple's seven-branched candelabrum), while the second and third oils are disqualified for the menorah but are suitable for use in meal offerings."

R. Shabtai Bass (Siftei Chakhamim) (1641-1718)

שפתי חכמים

זך בלי שמרים כו׳. פירוש שאל תתמה היאך מצינו שמן שאין בו שמרים דהא תנן בפ׳ המפקיד ר׳ יהודה אומר אף המוכר שמן מזוקק כל ימות השנה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה ש״מ שאין שמן בלי שמרים ומפרש כמו ששנינו וכו׳: מגרגרו בראש הזית וכו׳. פירוש לוקט אותן זיתים הגדלים בראש הזית גרגר אחד מכאן וגרגר אחד מכאן לפי שאותן זתים מבושלין היטב ואין בהם שמרים: שלא יהיו בו שמרים כו׳. דכשטחנן בריחים יש בו שמרים אע״פ שמגרגרו: מכניסן לריחים וטוחנן כו׳. דאי מוציא מהן יותר יהא בו שמרים ולכך שמן השני פסול משום שיש בו שמרים: וכשר למנחות כו׳. וא״ת מנ״ל לרש״י דשמן שני כשר למנחות והא כתיב עשרון סלת כתית רביעית ההין ונימא דווקא כתית וי״ל דא״כ למאור דהכא למה לי אלא ע״כ למאור דהכא למעט בא כתית למאור ולא כתית למנחות אלא אפילו שמן שני כשר למנחות. וא״ת א״כ כתית במנחות למה לי י״ל דאי לא כתיב כתית במנחות ה״א למנחות דווקא שמן שני כשר ולא שמן ראשון מ״ה כתיב כתית במנחות כדי להכשיר אף שמן ראשון למנחות. ואם תאמר למאור למה לי לישתוק קרא מלמאור ואנא ידענא דהא דכתיב כתית במנחות אף כתית במשמע דאי דווקא הוה כתית למנחות ולא שמן שני א״כ לישתוק מכתית דמנחות ונילף משמן דמאור כתית אין שני לא. וי״ל דאי לאו למאור שבא למעט דלמנחות אף שמן שני כשר ה״א אף למנחות כתית דווקא וא״ל לשתוק מיניה ונילף משמן המאור דאיכא למיפרך מה לשמן המאור כיון דלמאור אנו צריכין מ״ה כתית דווקא מפני שהוא נמשך אחר הפתילה אבל למנחות שני דווקא משום שיש בו יותר מתיקות מ״ה כתיב כתית גבי מנחות להכשיר אף כתית והא דנקט רש״י כתית למאור ולא כתית למנחות פירש אין צריך כתית למנחות אלא אף טחון כשר וק״ל: מדליק עד שתהא כו׳. דקשה לרש״י היה לו לכתוב להדליק וגו׳ וכתב להעלות שלא יניחנה וילך כשהדליקה כל עוד שאין השלהבת עולה: כל לילה ולילה קרוי תמיד כו׳. כלומר אעפ״י שאינו דולק ביום אלא מלילה עד היום מ״מ קרוי תמיד כמו שאתה מוצא בשאר דברים שאינם תמיד בכל זמן ואעפ״כ קרויין תמיד כמו שמביא רש״י. וכן במנחת חביתין דכתיב תמיד ואינו אלא מיום ליום ועוד שביום עצמו חלוקה שהרי מחציתה בבקר ומחציתה בערב ואפ״ה אומרים בו תמיד כיון שהיא כן לעולם ודו״ק: אבל תמיד האמור בלחם הפנים כו׳. כלומר אבל בתמיד האמור בלחם הפנים וכו׳ אין להביא ראיה שנ׳ תמיד ע״ש שהוא לעולם אע״פ שיש בו הפסק שהראשון נסתלק והשני מעריכין על השלחן לפי שהי׳ תמיד ממש שהיה מונח משבת לשבת ואף כשהיו מסירין אותו ומשימין אחר תחתיו לא היה שם הפסקה אלא אילו מושכין ואלו מניחין האחר טפח של זה לתוך טפח של זה:

Alhatorah.org:
Without sediment . . . Rashi explains this, lest we ask: How can oil have no sediment? It says in Bava Metzia 40a: R. Yehudah says that even refined oil has one and a half logim of sediment per one hundred logim of oil. This shows there is no oil without sediment. Therefore Rashi explains: "As we have learned . . . 'He lets it ripen. . .'" He lets it ripen on top of the olive tree. . . Meaning: he picks the olives growing at the top of the tree, one from here and one from there, because these olives are well ripened and do not have sediment. So that it would not contain sediment . . . When ground in a mill, it has sediment even if "he lets it ripen. . ." He would put them into a mill and grind them . . . Because the more [oil] he extracts from the olives, the more it contains sediment. Therefore, the second oil is unfit because of its sediment. But may be used for menachos . . . You might ask: How does Rashi know the second oil may be used for menachos? It is written: "And one-tenth of an eipha of fine flour, mixed with one-quarter of a hin of crushed olive oil" (29:40). Does this not imply that crushed is required [for menachos]? The answer is: Here it should not say, "[crushed] for lighting," [if it is true that crushed is required in other cases as well]. Perforce, "[crushed] for lighting" is written here to exclude another case: i.e., the oil must be crushed for lighting, but not for menachos. Thus we learn that the second oil may be used for menachos. You might object: Why does it say "crushed" regarding menachos, [if the second oil may be used]? The answer is: Otherwise, we might think that only the [tastier] second oil may be used for menachos, and not the first oil. Therefore it is written "crushed" regarding menachos, to teach that the first oil may also be used. You might object: If so, why does it say here, "crushed for lighting"? Had Scripture omitted this, we still would know [that "crushed" is required for lighting, and not for menachos]. For it is written "crushed" concerning menachos only to teach that crushed, too, may be used for menachos. [We would so understand it] because if [the "crushed" of menachos meant that] only crushed oil may be used for them, but not the second oil, it would not say "crushed" at all for menachos. Then, we would learn from the ["crushed" of the] lighting oil and apply it to menachos: only the crushed oil may be used, not the second oil. [Since it says "crushed" for menachos, perforce it teaches that crushed, too, may be used for them, although it is not as tasty. If so, why does it say, "crushed for lighting"?] The answer is: If "crushed" was not written at all that it may be used for menachos, we would not learn it (that crushed may be used) from the oil of lighting. This is because the two cannot be compared: the oil of lighting is different because it is needed for illumination. Since a wick draws crushed oil better, crushed oil is required [so the lamp will not go out]. But for menachos, [we might think that] only the second oil may be used, since it is sweeter [i.e., tastier]. Therefore, the "crushed" of menachos comes to teach that even crushed oil may be used for them. Accordingly, it says here, "crushed for lighting," to exclude [menachos from the requirement of crushed oil, since we might think that only the purer crushed oil may be used for them. It teaches] that for menachos, the second oil may also be used. When Rashi says כתית למאור ולא כתית למנחות , [this does not mean that crushed is unfit for menachos]. It means that crushed is not required for menachos; even ground oil may be used.

R. Eliyahu of Vilna (Vilna Gaon – GR"A) (1720-1797)

 זך – אין זך אלא נקי.

 כתית. ר׳ יהודה אומר אין כתית אלא כתישה. זך כתית למאור. ואין כתית למנחות. יכול יהא זך כתית פסול למנחות ת״ל ועשרון סלת בלול בשמן כתית.

The Vilna Gaon cites b.Menahot 86b

R. Naftali Herz Wessely (1725-1805)

שמן זית זך – ״זך תואר לשמן, שאין בו תערובת שמרים, וכן ״זַכּוּ נזיריה משלג״ (איכה ד, ז), שהשלג לבן ונקי אין בו עפרורית. וכן דעת רבותינו5 ז״ל, וכמו שפירש״י ז״ל ״שלשה שמנים יוצאים מן הזית. הראשון קרוי זך, והוא הכשר למנורה, ואותן שאחריו כשרין למנחות״. וראב״ע ז״ל פירש בפרשת ״ואתה תצוה״6 שזך תאר לזית, שהן הגרגרים שאין בהן עפוש, או שלא נאכלו קצתם, ועל כן הזכיר הכתוב ״זך״ לפגי כתית [עכ״ד]. ובעיני לא יתכן לומר ״זך״ על פרי הזית אלא תאר ״טוב״. וכתית ענין אחר יש בו, כי מה צורך לומר כתית כלל? שכבר קראו ״שמן״, ואין שמן אלא זית כתית. אבל בא ללמדנו שיוציא השמן למנורה על ידי כתיתה, לא ע״י קורות ולא ע״י טחינה, כמו ששנינו (מנחות פו, א) ״מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל, זה ראשון. טען בקורה זה שני. טוחן וטוען זה שלישי. הראשון כשר למנורה, והשאר למנחות״. וענין הכתוב שיהיה השמן זך, וחוזר ומפרש שיהיה כתית, לא טעון ולא טחון ואם7 הוא זך, גם לא יתערב בו דבר מבחוץ וגם זה בכלל ״זך״.

unedited translation:

Pure olive oil – "Pure" refers to the oil without any mixture of impurities, just like the snow is pure and clean, free from dirt. This is also the opinion of our Rabbis, and as Rashi explained, "Three types of oils come from the olive. The first one is called 'Zach' and is fit for the Menorah. Those that come after it are fit for meal offerings." Rabbeinu Avraham Ibn Ezra explained in Parshat "Tetzave" that 'Zach' refers to the olive oil, and specifically to the crushed olives that contain no sediment, or it has not been eaten at all, and therefore the Scripture mentions "pure" to refer to the broken olive. In my opinion, it is not possible to say "pure" about the fruit of the olive, but it should be referred to as "good." Sediment is another issue, as to why the need to say sediment at all, since it was already called "oil," and there is no oil other than olive oil. However, it comes to teach us that the oil is to be removed for the Menorah through crushing, not through beating or pressing, as we learned, "He crushes its top with a presser and then places it in a basket. This is the first stage. He claims it in the second stage. He grinds and claims it in the third stage. The first is fit for the Menorah, and the rest is fit for meal offerings." And the Scripture's concern that the oil should be "pure," and then it interprets that it should be crushed and neither beaten nor pressed, and if it is pure, then nothing from the outside is mixed with it, and this is also included in "pure."

R. Yitzchak Shemuel Reggio (Yashar) (1784 - 1855)

ר'  י״ש ריגייו

זך – נקי בלי שמרים:

כתית – היה כותש הזתים במכתשת, ואינו טוחנן בריחים, כדי שלא יהיו בו שמרים. ואחר שהוציא הטפה הראשונה מכניסן לריחים, וטוחנן, והשמן השני פסול למנורה וכשר למנחות שנאמר כתית למאור ולא כתית למנחות:

“Zach” – pure, without impurities.

“Katit” – this refers to a process where the olives are crushed in a mortar without further grinding to prevent impurities. After extracting the initial droplets, they are then ground, and the second oil is disqualified for use in the menorah but is valid for meal offerings, as it is stated, ‘katit for the lamp, but not katit for meal offerings.’ Lemaor – the oil and wick upon which the flame adheres to illuminate, are called ‘maor,’ as we explained (Genesis 1:14). Temid – every night is referred to as ‘temid,’ as you say, 'Olat Temid,' and it means daily.”

R. Yaakov Mecklenburg  (1785-1865)

הכתב והקבלה, ר' יעקב צבי בן גמליאל מקלנבורג

זך כתית – ע׳ רש״י כאן, ובפ׳ אמור כ״ד ב׳ מבואר שדעתו כי זך תאר לשמן, וג׳ שמנים יוצאים מן הזית הראשון קרוי זך, כמבואר במנחות פ״ו, וטענת הראב״ע איננה טענה, כי מן הכתובים נראה שמלת כתית גם הוא תואר לשמן לא לזית, והעד שמצאנו כמה פעמים בלול בשמן כתית, וכן ועשרים כר שמן כתית (מלכים א ה׳ כ״ה), ופירש״י שמן נקי, שאין זיתים נטחנים ברחים, אלא כותש במכתשת ואינו מעלה שמרים כ״כ כמו הטחון, ע״כ. וא״כ גם הוא תאר לשמן, והקדים זך שר״ל ששמן זית הזה צריך להיות זך, כלומר השמן הראשון היוצא מן הזית והוא הנקרא זך, והוסיף כתית לומר שאף השמן הראשון הזה צריך שיוציאנו בכתישה דוקא לא בטחינה, וכדאיתא שם במשנה, מגרגרו בראש הזית וכותשו וכו׳ אלא שעל הזית עצמו הנכתש נופל לומר כתות בלשון פעול כמו, ומעוך וכתות, אבל על השמן היוצא מזית כתוש נופל לשון כתית, ולכן יש לתרגמו (דעס ריינסטען געשטאָסענען אָליווענאֶלס) (הרוו״ה), ועמ״ש בשמן כתית.

unedited translation:

"Zach katit" – See Rashi here and in Parshat Emor (Leviticus 24:2) where it is clear that his opinion is that 'zach' is a descriptor for the oil, not for the olive. There are three types of oil that come from the first olive, and they are called 'zach,' as explained in Menachot 46a. The argument of Rabbeinu Avraham ben HaRambam is not valid, for it appears from the Scriptures that the word 'katit' is also a description for the oil, not for the olive. And the evidence is that we find several times oil 'lul' with 'shemen katit,' and also 'twenty kor of oil katit' (1 Kings 5:25). Rashi explains 'shemen naki' as olives that are not ground in a mill but pressed with a press and do not produce dregs, just as the crushed olives, therefore 'naki' is a description for the oil. That is why he used 'zach' to mean that this olive oil needs to be pure, meaning that the first oil that comes from the olive, which is called 'zach,' and added 'katit' to say that even this first oil needs to be extracted through pressing, not through grinding. As is explicitly mentioned in the Mishnah (Menachot 46a): 'He grinds it on the head of the olive and he squeezes it,' but on the olive itself that is crushed, the word 'katit' does not fall, to say 'katat' in the active form, like 'and crush and grind.' But on the oil that comes from the crushed olive, 'katat' can be applied, and therefore, it should be translated as 'purified oil' (as R. Reinstein suggests). As mentioned in 'Shemen Katit .'"

R. Shemuel David Luzzatto (Shadal) (1800-1865)

ויקחו אליך – יקחו ויביאו אליך, כמו קחם נא אלי (ברא׳ מ״ח:ט׳).

כתית – תאר לשמן, וכן זך, ולא לזית.

תמיד – כל ערב וערב, ולא היה דולק אלא מערב עד בקר, ככתוב במקרא שאחר זה.

katit – this describes the quality of the oil and similarly the word 'zach.' It does not refer to the olive itself.

R. Samson Raphael Hirsch (1808-1888)

רש״ר הירש

Original German:

שמן זית מזיתו :שמן זית ,זך כתית, am Baume gereift, am Baume Öl geworden. כתית, gepresst, nur durch Druck, aber nicht durch טחינה, nicht durch zerreibendes oder zerreißendes Mahlen aus der Frucht gewonnen (Menachot, Mischna 86a).

שמן זית זך כתית למאור – ״שמן זית מזיתו״ – הזיתים צריכים להשאר על העץ עד שיבשילו ויתמלאו שמן. ״כתית״ – שמוציאים את השמן על ידי לחץ הקורה ולא באמצעות טחינה בריחיים (עיין מנחות פו. ורש״י שם).

שמן זית מזיתו :שמן זית ,זך כתית– Ripened on the tree, turned into oil on the tree.

כתית– pressed, obtained solely through pressure, but not through grinding or crushing the fruit, as stated in Menachot, Mishna 86a.

Olive oil, pure, as clarified in Menachot 86a, signifies oil that ripened on the tree and became oil on the tree. "Crushed" denotes oil that is pressed, obtained solely through pressure, not by grinding or crushing the fruit.

R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv) (1816-1893)

נצי״ב

כתית למאור – בשעה שנכתת יהא מתחילה לצורך המאור. דיש נפקא מינה במעשה השמן, דשמן בעצם מר כזית עצמו, ומשימים בם עשבים וכדומה שממתיקים אותו, אבל אם מתחילה נכתת למאור הרי הוא נקי מכל זיוף ועירוב.

This is not a comment on the ambiguous words per se, but it indicates that oil is the referent of both “pressed” and “pure”, since the Netziv explains that pressed oil (נכתת in the niphal as synonym for כתית) that is produced specifically for purposes of lighting, where taste is not relevant, will be pure of additives that oils sometimes have when they are produced for other (food-related) purposes.

R. Baruch HaLevi Epstein (Torah Temimah) (1860-1942)

 זך כתית – אין זך אלא נקי,3 ואין כתית אלא כתוש.4 (מנחות פ״ו:)

“pure, pressed”– “pure” is clean and “pressed” is pressed.

F.n.: i.e., that which comes out of that which is pressed. And there are 9 types among oils….