TISHREI Lev 19:30
כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י ה' תִּטְהָֽרוּ
alhatorah.org translation: “for on this day shall atonement be made for you, to cleanse you; from all your sins you shall be clean before Hashem.”
Wikipedia, “Yom Kippur”:
Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur (1878) Maurycy Gottlieb
כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י ה' תִּטְהָֽרוּ
“for on this day shall atonement be made for you, to cleanse you; from all your sins you shall be clean before Hashem.”
The month of Tishrei is the first month of the rabbinic calendar year. It is dedicated to repentance, judgment, and celebration. The most sacred day of the Jewish calendar year is the tenth day of this month, Yom Kippur, the Day of Atonement. Leviticus chapter 19 describes the central priestly ritual of the Day of Atonement, in which there is a special convergence of sacred space, sacred time, and the sacred religious office of the High Priest. The ritual atones for the sins of the people, cleansing them “on this day”.
The ambiguity in this verse is most readily discernible through consideration of punctuation: does the verse say that the ritual/day “will cleanse you from all your sins” and that “you will be cleansed before God”? or does it specify that “from all your sins before God you shall be cleansed”? Framed syntactically, the question is whether “before God” is adjectival, modifying “sins”, or adverbial, modifying “clean(se)” ( לטהר or תטהרו). A related grammatical/religious question comes into play in some of the commentaries is: who or what is the subject of יכפר? is it the day itself that atones, or God, or human action (sacrifice, prayer, scapegoat, repentance etc.).
Modern English translations follow the former understanding, which I will designate READING A: “cleansed before God”.
ויקרא טז: ל
כי־ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו
For on this day atonement shall be made for you, to cleanse you; from all your sins you shall be clean before the Lord.
For on that day shall the priest make an atonement for you, to cleanse you, that ye may be clean from all your sins before the Lord.
For on this day atonement shall be made for you to purify you of all your sins; you shall be pure before the LORD.
For on this day shall atonement be made for you, to cleanse you; from all your sins you shall be clean before Hashem.
_____________________________________________________________________________
READING A:
Reading A.1: For on this day shall atonement be made for you, to cleanse you from all your sins; you shall be cleansed before God.
Reading A.2: For on this day shall atonement be made for you, to cleanse you; from all your sins you shall be cleansed before God. + a variation: from all your sins you shall cleanse [yourself before] God.
Adverbial function of ‘לפני ה: how they will be cleansed (modifying לטהר or תטהרו).
READING B: “from all your sins before God”
For on this day shall atonement be made for you, to cleanse you from all your <sins before God>; from all your sins you will be clean.
Adjectival function of ‘לפני ה, modifying “sins”
The verse is quite straightforward in its original context, and READING A is followed not only by all the modern translations cited above, but also by all the traditional commentators who offer their own interpretation, instead of, or in addition to, citing the rabbinic midrashic alternative. READING B (found in mishnah Yoma 8:9 and Midrash Sifra), is a midrashic reading imposed on the text for homiletic reasons; it relies on a schematic rabbinic categorization of commandments as consisting of (religious and ritual) “commandments between a human and God” and (interpersonal) “commandments between a human and their fellow [human]”.
Some secondary sources:
(1) http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=320:
הרב ד"ר שלמה קסירר, 'עד שירצה את חבירו': בין מחילה להתאחדות: הרהורים תחביריים, פרשניים והגותיים בעקבות המשנה במסכת יומא ח, ט
(2) Nechama Leibowitz gilyonot:
2.1. Sections ג and ד . http://www.nechama.org.il/pages/99.html
ג.
"מכל חטאותיכם תטהרו" - מדברי התנאים
ד.
בביאור "לפני ה' תטהרו"
2.2 http://www.nechama.org.il/pages/970.html
(3) https://traditiononline.org/how-to-end-yom-kippur/
"How to End Yom Kippur," Shlomo Zuckier Tradition Online | October 2, 2022
CANTILLATION[1]
כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תִּטְהָֽרוּ׃
Both readings appear together in the Mishna (compiled c. 200 CE), in tractate Yoma, devoted to Yom Kippur.
MISHNAH YOMA 8:9
עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ (ויקרא ט״ז:ל׳), עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם (יחזקאל ל״ו:כ״ה). וְאוֹמֵר: מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ (ירמיהו י״ז:י״ג), מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל
<For> transgressions between a person and God, Yom Kippur atones; however, for transgressions between a person and another person, Yom Kippur does not atone until the <perpetrator> appeases his fellow. <Similarly,> Rabbi Elazar ben Azarya taught that point from the verse: “From all your sins you shall be cleansed before the Lord” (Leviticus 16:30). For transgressions between a person and God, Yom Kippur atones; however, for transgressions between a person and another, Yom Kippur does not atone until he appeases the other person.
Rabbi Akiva said: How fortunate are you, Israel; before Whom are you purified, and Who purifies you? It is your Father in Heaven, as it is stated: “And I will sprinkle purifying water upon you, and you shall be purified” (Ezekiel 36:25). And it says: “The ritual bath of Israel is God” (Jeremiah 17:13). Just as a ritual bath purifies the impure, so too, the Holy One, Blessed be He, purifies Israel.
READING:
READING B: “from all your sins before God” is emphasized, in the interpretation attributed to R. Elazar b. Azarya, and tagged as derash.
READING A: is represented in the interpretation attributed to Rabbi Akiva.
EXPRESSION OF AMBIGUITY: indirect. After citing R. Elazar b. Azarya’s midrashic interpretation, the mishnah presents a statement of R. Akiva that emphasizes that Israel is purified *before God*, implying that this is R. Akiva’s interpretation of “before God” in Lev 19:30–the locus of Israel’s purification.
DISAMBIGUATION TECHNIQUE: attaching “before God” to the previous words, “from all your sins,” for READING B. explaining “before God” as the locus/source of purification for READING A.
DISAMBIGUATION EXPRESSION: ״לפני ה’״ is paraphrased as עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם; emphasis is placed on R. Elazar b. Azarya’s derash on “from all your sins before God,” as a scriptural support/source for the interpretation that the atonement on Yom Kippur is specifically for sins against God, rather than against fellow humans. For Rabbi Akiva’s interpretation, his question “Before whom?” and the intertextual association with Ezek 36:25 and Jer 17:13 show that God is considered the source of the purification and that ״לפני ה’״ is connected with “תטהרו.”
Sifra Acharei Mot 8:1-2
ספרא דִּבּוּרָא דְאַחֲרֵי מוֹת פֶּרֶק חסם
[א] ׳כִּי בַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׳, בַּקָּרְבָּנוֹת. מְנַיִן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קָרְבָּנוֹת וְאֵין שָׂעִיר, הַיּוֹם מְכַפֵּר? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יי תִּטְהָרוּ.״ – עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.
[ב] אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: ״מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יי תִּטְהָרוּ״, דְּבָרִים שֶׁבֵּינָךְ לְבֵין הַמָּקוֹם, מוֹחֲלִין לָךְ. שֶׁבֵּינָךְ לְבֵין חֲבֵרָךְ, אֵין מוֹחֲלִין לָךְ, עַד שֶׁתְּפַיֵּס אֶת חֲבֵרָךְ.
Translation via sefaria.org
1) (Vayikra 16:30) ("For on this day He shall atone for you to cleanse you of all of your sins; before the L–rd you shall be clean.") "For on this day He shall atone for you": by the offerings. And whence is it derived that even without offerings and without the he-goat, the day (itself) atones? From "For on this day He shall atone." For transgressions between man and G d Yom Kippur atones; for transgressions between man and his neighbor Yom Kippur does not atone until he conciliates his neighbor.
2) Thus did R. Elazar b. Azaryah expound: "Of all of your sins before the L–rd you shall be clean": For things between yourself and G d you are pardoned. For things between yourself and your neighbor you are not pardoned until you conciliate your neighbor.
READING:
READING B: “from all your sins before God” is emphasized, in the interpretation attributed to R. Elazar b. Azarya, and tagged as derash.
EXPRESSION OF AMBIGUITY: in contrast to the mishnah, the midrash does not indicate an alternative reading, but, like the mishnah, it notes that R. Elazar b. Azaryah’s interpretation is a midrashic reading.
DISAMBIGUATION TECHNIQUE: attaching “before God” to the previous words, “from all your sins.”
DISAMBIGUATION EXPRESSION: ״לפני ה’״ is paraphrased as עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם
כריתות כה: - כו.
חייבי אשמות תלויין כו׳ מנהני מילי אמר רבי אלעזר אמר קרא מכל חטאתיכם לפני ה׳ וגו׳ חטא שאין מכיר בו אלא המקום יום הכפורים מכפר…אלא מהא חטא שאין מכיר בו אלא המקום יום הכפורים מכפר ומינה חטא שאין מכיר בו אלא המקום הוא דיום הכפורים מכפר אבל דידע בה לא מכפר
Translation (sefaria.org)
§ The mishna teaches: Those liable to bring provisional guilt offerings are exempt from bringing them after Yom Kippur. The Gemara asks: From where is this matter derived? Rabbi Elazar said: With regard to Yom Kippur the verse states: “For on this day shall atonement be made for you, to cleanse you; from all your sins you shall be pure before the Lord” (Leviticus 16:30). This indicates that Yom Kippur atones for a sin of which only the Omnipresent is aware, i.e., an uncertain sin that renders one liable to bring a provisional guilt offering… Rather, it is derived from that which Rabbi Elazar said: With regard to Yom Kippur the verse states: “From all your sins before the Lord” (Leviticus 16:30). This indicates that Yom Kippur atones for a sin of which only the Omnipresent is aware, i.e., an uncertain sin for which one brings a provisional guilt offering. And from that statement it is derived that it is only for a sin of which only the Omnipresent is aware that Yom Kippur atones, but it does not atone for a sin about which the sinner is aware.
Targum Onkelos (3rd century)
תרגום אונקלוס
אֲרֵי בְּיוֹמָא הָדֵין יְכַפַּר עֲלֵיכוֹן לְדַכָּאָה יָתְכוֹן מִכֹּל חוֹבֵיכוֹן קֳדָם יְיָ תִּדְכּוֹן
Alhatorah.org (based on Etheridge): For on that day he shall make atonement for you, to cleanse you from all your sins, that you may be cleansed from all your sins before the Lord.
Grossfield (Aramaic Bible vol. 6; 1988): For on this day he will achieve atonement for you, to purify you from all your transgressions; you shall be pure before the Lord.
READING: the ambiguity of the Hebrew is retained in the Aramaic. The English translation of the Targum (from alhatorah.org) also reflects the ambiguity.
Targum Yerushalmi (Neofiti)
תרגום ניאופיטי
ארום ביומא הדין יכפר עליכון למדכיי׳ יתכון מן כל חוביכון קדם י״י תדכון.
McNamara (Aramaic Bible vol 1A, 1992): Because on this day he shall make atonement for you to purify you; from all your sins you shall be purified before the Lord.
READING: the ambiguity of the Hebrew is retained in the Aramaic. (the English translation changes the word order, but this change does not reflect the Aramaic).
תרגום ירושלמי (יונתן)
ארום ביומא הדין יכפר עליכון לדכאה יתכון מכל חוביכון ואתון קדם י״י תודון סורחנותכון ותידכון.
Alhatorah.org (based on CAL ed. And Etheridge): For on this day he shall make ATONEMENT for you to cleanse you from all your sins; and you shall confess your transgressions before the Lord, and shall be clean.
Hayward (The Aramaic Bible 1B, 1992): For on this day atonement will be made for you to cleanse you from all your sins. And on your part, you shall confess your sinfulness before the Lord, and you shall be clean. <Footnote 68: “Ps-J’s addition shows that the atonement that takes place on the Day of Atonement is not automatic and that it is effective only for those who repent. Cf. Schmerler, 1935, 127-128.”>
READING: READING A
READING A.1 seems most likely, since חוביכון ends a clause; the following clause begins anew with “ואתון.”: For on this day shall atonement be made for you, to cleanse you from all your sins; + [as for you], you shall cleanse [yourselves] before God [through confession].
READING A.2 may also be at play, as the Targum seems to interpret מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם twice.
Once, as an indirect object of לטהר, in לדכאה יתכון מכל חוביכון;
and a second time, as an adverbial phrase modifying תטהרו, in ואתון קדם י״י תודון סורחנותכון ותידכון. So, even though these words come after the verse break, the Targum also connects “from all your sins” to “before the Lord”: from all your sins you shall be cleansed/cleanse yourselves before God.
Mecklenburg states that Targum Yonatan follows Rabbi Akiva.
EXPRESSION OF AMBIGUITY: the targum does not reflect alternative readings.
DISAMBIGUATION EXPRESSION: ״לפני ה’״ is adverbial to purification:
ואתון קדם י״י תודון סורחנותכון ותידכון.
Lekach Tov (11th century)
פס׳: כי ביום הזה יכפר עליכם – בקרבנות.
לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה במסכת יומא. מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו. עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יוה״כ מכפר עד שירצה את חבירו ומי שמרצה את חבירו ואין מתרצה עד ג׳ פעמים חייב לבקש מטו ממנו שכן מצאנו באחי יוסף שנאמר (בראשית נ׳:י״ז) אנא שא נא פשע וגו׳. וכן באיוב אומר (איוב ל״ג:כ״ז) ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי…
Translation (modified chatgpt):
"For on this day, atonement shall be made for you" – by means of the sacrifices.
"To cleanse you from all your sins before the Lord you shall be cleansed." This verse–Rabbi Elazar ben Azariah expounded in Tractate Yoma. "From all your sins before the Lord you shall be cleansed." [For] sins between a person and God–Yom Kippur atones, but for sins between a person and their fellow, Yom Kippur does not atone until one has appeased their fellow. And one who appeases their fellow–but [the aggrieved person] does not accept the conciliation, he must ask him up to three times, for that is what we find with Joseph's brothers, as it is said (Genesis 50:17), “Please forgive the transgression.” And similarly, Job says (Job 33:27), “I have sinned and perverted, yet He did not requite me according to my iniquity.”
READING: Lekach Tov expands upon READING B, which he identifies as the derash of R. Elazar ben Azariah recorded in the mishnah.
EXPRESSION OF AMBIGUITY: the specification that R. Elazar b. Azariah’s reading is a derash may imply that this reading differs from the peshat.
DISAMBIGUATION TECHNIQUE and EXPRESSION: the comment relies on R. Elazar b. Azariah; he cites the opinion and expands upon it for practical purposes of proper religious observance and fulfillment of preparation for atonement for sins of an interpersonal nature.
Ibn Ezra (1092 - 1167)
אבן עזרא
מכל חטאתיכם. כאשר פירשתי ששם חטאת שם כלל על כן תמצא על השגגה ועל הזדון:
“From all your sins”. As I have explained [comment on Exodus 34:6], that the noun chattat (“sin”) is a general term. It is therefore found with reference to both unintentional and deliberate transgressions.
Most likely, Ibn Ezra’s comment is not relevant to our discussion. But I’d like to raise the possibility that his emphasis on the broad inclusive meaning of חטאת may be motivated in part by a desire to negate R. Elazar b. Azariah’s midrashic splitting of the term into two categories and his statement that the verse refers to only one of the categories.
Chizkuni (13th century?)
חזקוני
כי ביום הזה יכפר עליכם דרש ר׳ אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו דברים שבין אדם להקב״ה מוחלין לו שבינו לבין חברו אין מוחלים לו עד שיפייסהו.
“for on this day he will atone for you, etc.;” Rabbi Elazar ben Azaryah expounded: מכל חטאותיכם לפני ה׳ תטהרו– matters that are between a person and the Holy One Blessed Be He, are forgiven him; [matters] that are between him and a fellow, these are not forgiven to him until he has conciliated [the aggrieved party].
READING: READING B. Similar to Lekach Tov, Chizkuni paraphrases R. Elazar ben Azariah’s derash, with attribution, and labeling as darash. He does not explicitly address the matter of ambiguity or disambiguation.
R. Bahya (1255-1340)
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם – הכתוב הזה הבטחה לדורות כי יום הכפורים הוא יום מיוחד לסליחה וכפרה, ובו יטהרו ישראל מכל חטאתם שעשו לפני ה׳, והוא שדרשו רבותינו ז״ל עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, ושבינו לבין חברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. וכשהיה כהן גדול מתודה ביום הכפורים היה אומר הכתוב הזה בתפלתו, והשם שהיה מזכיר בכתוב הזה הוא שם בן מ״ב, ולכך אנו אומרים בתפלתנו ביום הכפורים לפני ה׳ תטהרו, כלומר לפני שם בן מ״ב, וכן דעת מורי הר״ש, וכן עקר, כי יום הכפורים יום רחמים בדין, והשם הזה שבע תיבות, כל תיבה ותיבה בת ששה אותיות, הששה תיבות מדת רחמים והשביעית מדת הדין, וכהן גדול היה צריך להתחנן אל הדיין.
וידוע כי השם של מ״ב זה בו נברא העולם, והוא יוצא מבראשית ונקודו ידוע, והוא נחקר ממדת הגבורה, ושלש אותיות ראשונות הן הן שלש אותיות ראשונות של אלפ״א בית״א, ללמדך…ויש מן הגדולים שדעתם כי השם המיוחד היה מזכיר, והגאון רבינו סעדיה ז״ל מכלל.
Translation (adapted from alhatorah.org): “for on this day he (the High Priest) will provide atonement for you to purify you, etc.” This verse is an assurance for Jews throughout the generations that the Day of Atonement is a day set aside especially for forgiveness and pardon. On that day the Israelites will be cleansed of all their sins against the Lord.
And this is what our sages of blessed memory expounded: that (for) sins between a man and God, Yom Kippur atones and (for sins) that are between a person and his fellow, Yom Kippur does not atone until [the sinner] appeases his fellow.
When the High Priest used to recite his confessional on Yom Kippur, he would recite this verse in his prayer.
The name of God referred to in this verse is the one comprised of 42 letters. This is why we use the formula “לפני ה' תטהרו“ on Yom Kippur in our prayers (a substitution for the tetragram we are not allowed to utter). The words mean "before the 42-lettered name of the Lord."….Some of our sages believe that Aaron mentioned the tetragrammaton (and not the 42-lettered name of God) during his prayer. Rabbi Saadyah Gaon belongs to that group of scholars. According to these scholars, when we say in our prayers on Yom Kippur the words לפני ה' תטהרו, this is a reference to what the High Priest said on that day, similar to when the Mishnah describes the count of the sprinkling by the High Priest quoted him by prefacing his words with: וכך היה אומר. Naturally, we are not allowed to repeat the exact word used by the High Priest when he said it, therefore in our prayer we allude to it by saying “this is (similar to) what he said when he was in the presence of Hashem.”...
READING: most likely both READING A and READING B.
R. Bahya presents and paraphrases the midrashic reading, READING B, of R. Elazar b. Azaria. He does not specifically name the sage, but does note that the interpretation is a derash, stating, “this is what our sages of blessed memory expounded.”
R. Bahya’s comment also features an elaborate discussion of the word Lord in the expression “לפני ה' תטהרו”, which is a form of READING A: in discussing which name of God is recited in the Yom Kippur liturgy, and the implications of his position, R. Bahya takes the verse as describing how the high priest and the people atone for themselves before the Lord–taking the phrase “before God” adverbially, modifying “you shall purify yourselves/become purified.”
Ralbag (1288 - 1344)
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם – למדנו שהיום הזה מכפר אף על פי שאין שם בית המקדש לעשות העבודה הנזכרת. והיה זה כן, מפני שנתנה התורה סיבת המצוות הנוהגות בפני הבית ושלא בפני הבית, היות ה׳ יתעלה מכפר ביום הזה מכל חטאות ישראל. והיה זה כן, לפי שעיקר הכפרה היא בתשובה, והצום עם השביתה ממלאכה ומכל צורכי הגוף מעיר על התשובה הערה נפלאה.
מכל חטֹאתיכם לפני ה׳ תטהרו – רוצה לומר שכבר יטהרו מכל חטֹאתם, לפני ה׳, בזאת העבודה הנעשית בבית המקדש לפני ה׳. או ירצה בזה, שהם יטהרו לפני ה׳ בשובם אליו בזה האופן, ויהיו במדרגת מי שלא חטא.
Translation (modified from chatgpt)
“For on this day, atonement shall be made for you to cleanse you” – We learn from this that on this day, atonement is granted even though there is no Temple to perform the mentioned service. This is because the Torah provided the reason for the commandments, whether they are performed in the presence of the Temple or not. God, may He be exalted, grants atonement on this day for all the sins of Israel. This is so because the essence of atonement lies in repentance, and fasting, together with refraining from work and bodily needs, inspires a remarkable repentance.
“From all your sins before the Lord you shall be cleansed” – This means that they will already be cleansed from all their sins before the Lord through the service performed in the Temple before Him. Alternatively, it may be understood that they will be cleansed before the Lord when they return to Him in this manner, and they will be at the level of one who has not sinned.
READING: READING A, in 2 forms, both adverbial:
(1)
שכבר יטהרו מכל חטֹאתם, לפני ה׳, בזאת העבודה הנעשית בבית המקדש לפני ה׳
שהם יטהרו לפני ה׳ בשובם אליו בזה האופן (2)
EXPRESSION OF AMBIGUITY: או ירצה בזה. But for Ralbag, the ambiguity is about the specific meaning of what it means to be purified before God, not about whether “before God” modifies the noun “sins” or the verb(s) “purify/become pure”.
DISAMBIGUATION TECHNIQUE and EXPRESSION:
(1)
בזאת העבודה הנעשית בבית המקדש לפני ה׳
offers one possibility of what it means to purify yourselves before God; purification = the Yom Kippur avoda service performed in the Temple; i think that the force of this reading is that it understands “purify” as an active verb.
(2)
שהם יטהרו לפני ה׳ בשובם אליו בזה האופן
offers a second possibility: maybe that God will consider them pure? This reading might take “purify” as a stative verb: to become pure? The change in word order is a common disambiguating technique.
Abarbanel (1437 -1508)
ואמנם איסור המלאכ׳ יצטרך גם כן לפי שלפני ה׳ תטהרו כלומר בהיותכם היום הזה תמיד לפני ה׳ ודבקים בו רחוקים לעשות בו כל מלאכה חמרית בזה האופן תטהרו ולא בעשותכם שום מלאכה הרי שנתן כאן טעם לענוי הנפש וטעם לאיסור המלאכה.
And surely, the prohibition of work is also necessary because “לפני ה׳ תטהרו”, that is to say– in their being, on this day, always “before God” and adhering to Him, far from engaging in any physical labor. In this manner, you shall be cleansed, and not when you are doing any labor. Thus, [Scripture] gave a reason here for the “affliction of the soul” and a reason for the prohibition of work.
READING: READING A: בהיותכם היום הזה תמיד לפני ה׳
EXPRESSION OF AMBIGUITY: או ירצה בזה Abarbanel does not refer to the midrashic interpretation; he gives an explanation that is based upon READING A-how the people shall cleanse themselves/be cleansed.
DISAMBIGUATION EXPRESSION: Abarbanel uses an expanded paraphrase: בהיותכם היום הזה תמיד לפני ה׳, and also, בזה האופן “in this manner” is a reference to לפני ה׳; he defines “before God” as the state and manner in which the people must conduct themselves, during the day of purification, specifically, in abstention from labor and affliction of the soul.
Sforno (~1470-~1550)
כי ביום הזה יכפר – והטעם שתצטרכו עם זה גם לשביתה וענוי הוא, כי אמנם הכהן בעבודתו יכפר בלבד, וענין הכפור הוא הקטנת החטא והכנתו לקבל סליחה.
לפני ה׳ תטהרו – אבל השגת הטהרה והסליחה הגמורה תהיה ״לפני ה׳ ״ בלבד, וזה בודוי ותשובה, שהוא לבדו ידע אמתתם, ובשביל כך, ["שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הִיא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם חֻקַּ֖ת עוֹלָֽם׃"]
Adapted from alhatorah.org:
כי ביום הזה יכפר, the reason why you also need cessation of work and affliction along with [the sacrificial service] is that indeed, the High Priest in his service would only atone, and the matter of atonement is the diminishing of the sin and the preparation [of the individual] to obtain forgiveness [from his Maker by these additional measures]:
לפני ה' תטהרו, but attainment of purification and absolute forgiveness can only be in the presence of the Lord, and this is only by means of personal confession and penitence [undertaking not to commit such sins again in similar circumstances], for the Lord alone knows their sincerity. And for this reason, [Scripture continues: “It is a Sabbath of solemn rest to you, and you shall afflict your souls; it is a statute forever” (Lev 16:31)]
Sforno’s reading is similar to Abarbanel, in associating the restrictions of Yom Kippur with being “before God.”
Reading: Reading A. Sforno does not present or address Reading B, but only takes “before God” as a reference to repentance, a way of being and behaving, such that atonement will only be achieved if the repentance is carried out “before God” and only God can effect the atonement.
Similarly, with a twist, Shiurei Sforno[2] on Lev 16:29:
כי ביום הזה יכפר עליכם. כדי לטהר אתכם ולנקותכם מכל חטאתיכם – ואתה, אך תעשה זה הטהרה [* ה׳ ׳יכפר׳, אך אין זו ׳סליחה׳ (ראה כללים להגאון), ואתם ׳תטהרו׳.] אמר, לפני ה׳ תטהרו, לא תוכלו בקצת חטאותיכם להיטהר רק ׳לפני ה׳ ׳ במיתה או ייסורין, וזה נאמר על חלק העבירות שיום הכיפורים תולה וייסורין ממרקין או מיתה ממרקת (יומא פו.):
In this comment, Sforno adds another understanding of purification “before God,” a variant on READING A, stating that for certain transgressions, the only way to achieve forgiveness and atonement is “before God”--through divine punishment, through suffering, or death.
Kli Yakar (1550-1619)
כלי יקר
לפני ה' תטהרו. כי אין יום כיפורים מכפר כ"א לשבים, (שבועות יג) וקודם שיכפר עליהם ה' חייב כל אדם לטהר עצמו מכף רגל ועד ראש מכל טומאת העון לכך נאמר לפני ה' תטהרו ולפני משמש לשון קודם. וגדולה מזו מצאתי בספר הזוהר על פסוק מפני שיבה תקום (ויקרא יט לב) שקודם זמן השיבה יקום האדם משנת תרדימתו לשוב אל ה' ק"ו לשון לפני, והיינו לפני בא יום ה' הגדול והנורא תטהרו ע"י התשובה ואח"כ יטהר ה' אתכם ע"י הכפרה. והזהיר עוד על התשובה הפנימית הלבבית שהיא לפני ה' כי הדבר המסור ללב אינו נגלה כ"א לה' לבדו, שלא יהיה מן הצבועים הצמים ומתענים ומרבים תחינות כדי שיהיו מוחזקים לצדיקים והוא דור טהור בעיני הבריות ומצואתו הפנימית לא רוחץ, לכך נאמר לפני ה' תטהרו.
ורז״ל (יומא פה:) דרשו, דווקא עבירות שלפני ה׳ דהיינו שבין אדם למקום יו״כ מכפר אבל לא העבירות שבין אדם לחבירו, ע״כ נאמר ועל כל עם הקהל יכפר ר״ל דווקא כשנעשו קהילה אחת להיות באגודה אחת להיות שכם אחד לעבוד את ה׳ אז הקב״ה מקבל תשובתם ולא בזמן שחלק לבם, ולפי שמדרך העולם שביום כיפור מבקשין מחילה זה מזה ולמחרתו חוזרים לסורם ע״כ נאמר (שמות ל״ה:א׳) ויקהל משה למחרת יו״כ עשה אותם קהילה אחת כדי שיהיו כן כל ימות השנה, ולפי שכל דברי ריבות נמשכים מן העסקים שבין אדם לחבירו על כן ישב לשפוט את העם למחרת יום כיפור כי עי״ז יהיו קהילה אחת וכל העם על מקומו יבא בשלום. ומטעם זה נקרא יום זה שבת שבתון. כי ביטול העסקים והשביתה סבה גדולה אל השלום, וכפל השביתה לפי שכל אדם יש לו המייה ותנועה חיצונית ופנימית. החיצונית ע״י כלי המעשה בכל מלאכה, והפנימית באה מן החלב והדם ההומים אחר בקשת התאוות, וביום השבת אינו נח כי אם מן החיצונית, וביום קדוש זה הוא נח משתיהם כי אין גם אכילה ושתיה ע״כ נקרא שבת שבתון.
Translation (chatgpt, with adaptation):
"Before the Lord you shall purify yourselves.” For the Day of Atonement does not atone other than for those who repent. (Shavuot 13). “And before the Lord purify yourselves,”-- and “before” functions in the sense of “prior to.” And I have found something greater in the book of the Zohar concerning the verse “You shall rise before the elderly” (Leviticus 19:32), that before the time of rising, a person should awaken from their slumber to return to the Lord—using the language of “before.” This applies to the time before the great and awesome Day of the Lord. You shall purify yourselves through repentance, and afterward, the Lord will purify you through atonement.
And it also warns regarding the inner repentance of the heart, which is 'before the Lord,' for what is entrusted to the heart is only revealed to the Lord alone. So that one does not become among the hypocrites, those who fast and afflict themselves excessively and multiply supplications, in order to appear strong in the eyes of the righteous and be seen as a pure generation in people’s eyes. But their inner essence remains unwashed. Therefore, it is stated: “Before the Lord you shall purify yourselves.”
And our sages of blessed memory (Yoma 85b) expounded: specifically sins 'before the Lord,' meaning transgressions between a person and God, the Day of Atonement atones for, but not transgressions between one person and another. Therefore, it is said, 'For all the congregation of the children of Israel shall be forgiven.' This means specifically when they become one congregation, joining in unity, with a single purpose to serve the Lord. Then, the Holy One, blessed be He, accepts their repentance. However, during times when their hearts are divided, He does not accept. This is why it is written, 'And on the next day [i.e., after the Day of Atonement], Moses sat to judge the people.' This was so that they would become one congregation, and the entire people would be in their places in peace.
And due to this reason, this day is called 'Sabbath of Sabbatical rest.' Because the cessation of work and the rest contribute greatly to peace. Doubling the rest, as each person has external and internal movement. The external movement is through the tools of action in every task, while the internal one arises from the humors and the human blood, following the pursuit of desires. On the Sabbath day, only the external movement ceases, but on this holy day, both cease. Since even eating and drinking cease, it is called 'Sabbath of Sabbatical rest.'"
READING: Kli Yakar’s main comments follow READING A in two variations, and he also adds READING B as a rabbinic derash.
READING A:
- Kli Yakar suggests reading “before” as temporal rather than spatial. He explains that the verse teaches that one must actively repent prior to being granted atonement by God. Here, the lexical ambiguity of “before” plays a role in the interpretation.
- The second comment, like Sforno’s second explanation, and similar to Rabbi Akiva’s interpretation, states that the purification process, identified with repentance, takes place in the presence of God, under God’s watchful and knowing eye.
READING B: The Kli Yakar also presents the reading of R. Elazar b. Azaria. He does not specifically name the sage, but does note that the interpretation is a rabbinic derash, stating, “And our sages of blessed memory expounded….”
R. Eliyahu of Vilna (Vilna Gaon; the GR”A; 1720-1797)
הגר״א
כי ביום הזה יכפר – מכאן שהיום מכפר אף שאין קרבנות ושעיר.
לפני ה׳ תטהרו. עבירות שבין אדם למקום יו״כ מכפר כו׳ רע״א [אינו בת״כ רק ביומא פ״ה ע״ב] אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם וכו׳.
"For on this day, atonement shall be made - From here we learn that the day itself atones, even without sacrifices and [scape] goat.
“Before the Lord, you shall purify yourselves” - “Sins between a person and God, Yom Kippur atones [for them] etc.; Rabbi Akiva [not in Torat Kohanim (the Sifra), only in Yoma 85b]: 'Fortunate are you, Israel, before whom do you purify yourselves, and who purifies you, etc.'"
READING: The Gr”a cites Mishna Yoma, bringing both rabbinic interpretations– that of Rabbi Elazar b. Azariah and that of Rabbi Akiva, reflecting READING A and READING B.
Hayyim Joseph David Azulay, Penei David (1724 - 1806)
https://www.sefaria.org/Leviticus.16?with=Penei%20David
פני דוד, ויקרא, אחרי מות - קדושים ב׳
כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ:
אפשר לפרש דרמז הני חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש ותשובה עם כל אחד עבר על מ"ע לא זז משם עד שהם מוחלין לו. עבר על ל"ת תשובה ויה"כ מכפרים. עבר על כריתות ומיתות ב"ד תשובה ויה"כ ויסורין מכפרין עבר על חילול ה' תשובה ויה"כ ויסורין ומיתה מכפרין. וז"ש כי ביום הזה לא אמר כי היום הזה יכפר רק כי ביום הזה כלומר דבר מחוץ עם יום הזה והיינו התשובה ביום הזה עם יה"כ יכפר עליכם כפרה גמורה על ל"ת. לטהר אתכם רמז שאם עבר על כריתות ומיתות ב"ד צריך גם יסורין הממרקים וזהו לטהר לעתיד על ידי יסורין המטהרין. לפני ה' רמז שאם החטא חילול ה' אז אחר כל זה תטהרו לעתיד במיתה והיא גמר הכפרה:
“For on this day shall atonement be made for you, to cleanse you; from all your sins you shall be clean before Hashem.” One can explain that this hints at the parts of atonement, as R. Ishmael expounded and repentance is with every one. If one transgressed against a positive commandment and did not move from there until they would forgive him. If one transgressed against a negative commandment, repentance and Yom Kippur atone. If one transgressed against commandments which are punishable to karet and capital punishment, repentance and Yom Kippur and suffering atone. If one violated a commandment that involved desecration of God’s name, atonement and Yom Kippur and affliction and death atone. And this is what is said, “for on this day”. It did not say, “for this day atones”, only that “on this day”, that is to say–something external, together with this day, and that is atonement on this day, together with Yom Kippur, will atone for you, total atonement for [violation] of a negative commandment. “to purify you” hints that if one violated commandments punishable by karet and capital punishment, he needs also suffering, which cleanses and this is “to purify”– in the future, by means of the the purifying suffering. “Before the Lord” hints that if the sin was desecration of God’s name then after all this, they will be purified in the future, through death, and this is the completion of the atonement.
READING: Reading A. The Penei David divides the verse into different steps of atonement for different types of transgressions and concludes that “before the Lord” indicates a type of atonement executed by God–death, as the final stage of purification for sins involving desecration of God’s name. The phrase is adverbial– how atonement can be achieved; it is worth noting, though, that embedded in this interpretation is the understanding that this type of atonement is specifically for sins of desecration of God’s name, which could possibly be understood as deriving from an understanding of “sins before God”.
R. Naftali Herz Wessely (1725-1805)
כי ביום הזה – כמו שפרשנו שהוא היום בעצמו שיכפר בו הכהן עליכם בעבודותיו המפורשים למעלה. לטהר אתכם – על ידי כפרה זו יטהר אתכם, אני מבטיח לכם שיטהר את נפשותיכם מטומאת חטאתכם. ולכן תכינו עצמכם לטהרה זו על ידי הענוי והשביתה, וכמו ״ונתן אותם על ראש השעיר״ (פסוק כא), שפרשנו שעל ידי עבודתו ווידוייו יעשה ה׳ כן. כן ע״י עבודותיו יטהר השם אתכם, והרי הוא כאילו הוא עושה, כי אין טהרת הנפשות ביד הכהן, אלא ביד ה׳, כאמרו ״וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם״ (יחזקאל לו כה).
מכל חטאתיכם – בכל המקרא טהרה וטומאה הם זה לעומת זה. כי הטומאות הן החטאים, שהן מעשה התאוה והרשעה, שנתלים כלם בדרכי הנפש. כמו הזמה וכלל התאוות הרעות והחמדות הרעות. וכשמושלים בלב וממלאים אותו מחשבות כאלה יטמאוהו, וקשה לאדם להסירם מעל לבו, ולהביא בו מחשבות טהורות של חכמה וצדק. ולפי שהחטאים הם הטומאות לכן בכל המקרא סמוך לשון טהרה אצל חטאים, לא אצל עונות. כמו ״הֶרֶב כבסני מעוני, ומחטאתי טהרני״ (תהלים נא, ד). ואם החטאים מושלים בלב, יגיע גם לכלל עון ופשע, כמו שפרשנו (פסוק כא), ולכן בקש ״ומחטאתי טהרני״. והתפלל ״לב טהור ברא לי אלהים״ (תהלים נא, יב), שהוא העיקר. וכן כאן אחר שאמר ״לטהר אתכם״, פירש ״מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו״. זאת הטהרה היא מכל חטאתיכם, הראשונות לא יִזָכְרוּ. גם השם יטהר לבבכם לבל תחטאו עוד. ובהיות הלב טהור מחטאתיו אין עוד עון ופשע. ובמשנה אמרו (יומא פה, ב) ״דרש רבי אלעזר בן עזריה, ׳מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו׳, עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חבירו״. למד כן ממליצת ״לפני ה׳ ״. ולפירושנו הוא כפשוטו, שהטהרה שמטהר הכהן, מיד ה׳ היא לנו, שיתן בנו לב חדש, לב טהור. וזאת היא דעת ר׳ עקיבא, שכן שנו שם עוד ״אמר ר׳ עקיבא, אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין? ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר ׳וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם׳ וגו׳ ואומר ׳מקוה ישראל ה׳ ׳, מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב״ה מטהר את ישראל״. דעתו כדברינו וכפשוטו של מקרא.
Chatgpt:
"For on this day" - Just as we explained, that it refers to the very day itself, on which the High Priest atones for you through his explicit services above.
"To purify you" - Through this atonement, He will purify you. I assure you that He will purify your souls from the impurity of your sins. Therefore, prepare yourselves for this purification through humility and cessation [from physical needs]. Similarly, "And he shall place them upon the head of the he-goat" (verse 21), which we explained to mean that through its service and confessions, God will do so. Likewise, through His services, God will purify you. It is as though He Himself is doing it, for the purification of souls is not in the hands of the priest, but in God's hands, as it says, "I will sprinkle clean water upon you, and you shall be clean from all your impurities and from all your idols, I will cleanse you" (Ezekiel 36:25). "From all your sins" - In all the Scriptures, "purity" and "impurity" are opposites. For impurities are the sins, which are acts of desire and wickedness, all of which stem from the ways of the soul. Such as licentiousness and all the evil desires and covetousness. And when these are established in the heart and one fills his thoughts with such things, he will become impure. It is difficult for a person to remove them from his heart and bring in pure thoughts of wisdom and righteousness. Since sins are impurities, every mention of "purity" in the Scriptures is found alongside sins, not alongside transgressions. Like "Wash me thoroughly from my iniquity, and cleanse me from my sin" (Psalms 51:4). And when sins are established in the heart, they will ultimately lead to general transgressions and rebellious acts, as we explained (verse 21). Thus, he sought, "And cleanse me from my sin." And he prayed, "Create in me a clean heart, O God" (Psalms 51:12), for that is the essence.
So too, here, after it says, "To purify you," it further explains, "From all your sins before the Lord, you shall purify yourselves." This purification is from all your initial sins, which will no longer be mentioned. Moreover, the name of God will also cleanse your hearts, so that you shall not sin anymore. And when the heart is pure from its sins, there will be no more transgressions or rebellious acts.
In the Mishnah, they taught, "Rabbi Elazar ben Azariah expounded: 'From all your sins before the Lord, you shall purify yourselves'—for sins between a person and God, Yom Kippur atones; for sins between a person and his fellow, Yom Kippur does not atone until he appeases his fellow." He learned this from the expression "Before the Lord."
According to our interpretation, it is straightforward that the purification that the priest achieves for us is immediate from God, who will grant us a new heart, a pure heart. This is the opinion of Rabbi Akiva, for the Mishnah there teaches, "Rabbi Akiva says, 'Fortunate are you, Israel, before whom do you purify yourselves? And who purifies you? Your Father in Heaven,' as it says, 'And I will sprinkle clean water upon you, and you shall be clean,' etc. And it also says, 'The hope of Israel is the Lord,' just as the mikveh purifies the impure, so too, the Holy One, blessed be He, purifies Israel." His opinion is like our words and the plain meaning of the Scripture."
READING: Wessely interprets according to READING A; he presents both readings of the mishna, R. Elazar b. Azaria’s (READING B), which he identifies as derash and R. Akiva’s, which he aligns with his own view as peshat.
Expression of Ambiguity:
ובמשנה אמרו (יומא פה, ב) ״דרש רבי אלעזר בן עזריה… ״. ולפירושנו הוא כפשוטו
Disambiguation Expression:
ולפירושנו הוא כפשוטו, שהטהרה שמטהר הכהן, מיד ה׳ היא לנו, שיתן בנו לב חדש, לב טהור.
Disambiguation Technique: Wessely’s understanding of the verse reflects his religious perspective, and his desire to understand the verse according to“peshat”; he appeals to other verses about divine purification (Psalms 51:4, 12); he may have been influenced by Rabbi Akiva’s interpretation in the mishna, or he may have arrived independently at his understanding, which he describes as being like R. Akiva, as peshat.
R. Yitzchak Shemuel Reggio (Yashar; 1784 - 1855)
כי ביום הזה יכפר – הכהן יכפר ביום הזה עליכם בעבודותיו המפורשים למעלה:
לטהר אתכם – על ידי כפרה זו אני מבטיח לכם שיטהר את נפשותיכם מטומאת חטאותיכם, ולכן תכינו עצמכם לטהרה זו ע״י העינוי והשביתה:
מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו – חטאותיכם הראשונות לא יזכרו, גם השם יטהר לבבכם לבל תחטאו עוד:
(chaptgpt):
"For on this day, the priest shall make atonement for you to cleanse you; that you may be clean from all your sins before the Lord. By this atonement, I promise to purify your souls from the impurity of your sins. Therefore, prepare yourselves for this purification through repentance and reflection. All your sins shall be cleansed before the Lord, and your past sins will be forgotten, so that your hearts will be pure, and you shall not sin again."
READING: READING A: In stating that the verse indicates that people will be purified by God for all their sins, Reggio is emphasizing that the repentance takes place before God, and he also specifies that is God who will effect the atonement; “before God” describes the purification– seemingly, both the human repentance process that is done in God’s presence and the cleansing that is carried out by God. In addition, he states inclusively that, “All your sins shall be cleansed before the Lord” which seems to exclude. The reading of R. Elazar b. Azariah.
R. Yaakov Mecklenburg 1785-1865
הכתב והקבלה
ביום הזה יכפר עליכם – מלת יכפר מוסב על מה שאמר תענו את נפשותיכם, וטעמו ענוי הנפש ביום זה הוא הכנה לכפר עליכם, ובזה אין צורך להוסיף על המקרא מי הוא אשר יכפר אם ה׳ או הכהן העובד. תטהרו – צריכים אתם לטהר עצמיכם מכל חטאתיכם קודם, והוא ע״י התשובה והודוי ואז יכופר לכם, וכתיב״ע ואתון קדם ה׳ תודון סורחנותכון ותידכון. וז״ש ר״ע סוף יומא דף פ״ה אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין כו׳ (ועי׳ שם במהרש״א וברי״ף בחדושי אגדות, וכן לראב״ע דמתני׳ שם פירוש מלת תטהרו כן כמ״ש בקרבן אהרן בפי׳ לת״כ כאן).
לכן ממקרא זה אנו למדין, שעצמו של יוה״כ אינו מכפר אלא לשבים (ערמב״ם ה׳ תשובה פ״א ה״ג), עמ״ש במצורע בואחר תטהר. יכפר עליכם לטהר – הוסיף לשון טהרה אחר כפרה, יורה שיש בתשובה הכח להפוך הזדונות כזכיות, כי יש בלשון טהרה שתי כוונות, האחת הסרת הלכלוך והפסולת, כמו זהב טהור, מטהר כסף, שענינם מזוקק מן הסיג שהוסר ממנו הפסולת, והשנית זריחת זהר ובהירות (גלאנץ) כמו עצם השמים לטהר. השבת מטהרו (תהלים פ״ט) שפירושם זהרורית צחצוח ובהירות, ומשתי טהרות אלה דבר הכתוב, אמר מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו, אם אתם תשתדלו להטהר ולהסיר מכם כל סיג החטאים וחלאת הפשעים אז ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, כלומר וכפר ויקנח חטאתיכם ויסיר לכלוכם, ועוד יוסיף שהמלוכלך בעצמו יתהפך להיות מצוחצח לאור זהיר ובהירות שהזדון עצמו יתהפך לזכות.
"On this day atonement shall be made for you" – the term "atonement" is related to that which is stated, "you shall afflict your souls," and its meaning is that affliction of the soul on this day prepares for the atonement. No need exists to add to scripture and specify who is making atonement—whether it is God or the serving priest.
"Then you shall cleanse yourselves" – you must purify yourselves from all your sins beforehand, through repentance and confession, and then atonement will be possible for you. And so Jonathan b. Uziel translated, “ואתון קדם ה׳ תודון סורחנותכון ותידכון”. And this is what Rabbi Akiva said at the end of b.Yoma 85a “Fortunate are you Israel, before whom do you purify yourselves etc. (and see there,
s stated in Hosea 14:3, "We will offer the words of our lips as bulls." Rabbi Akiva also comments in Yoma 85b, "Fortunate are you, Israel, who purify yourselves before Whom do you purify yourselves."
(ועי׳ שם במהרש״א וברי״ף בחדושי אגדות, וכן לראב״ע דמתני׳ שם פירוש מלת תטהרו כן כמ״ש בקרבן אהרן בפי׳ לת״כ כאן)
Therefore, from this verse, we learn that the essence of Yom Kippur brings atonement solely for penitents (see Rambam “Repentance” 1:3); see what is written in Metzora “and afterwards she will be pure.”
“Will atone for you to purify” – [Scripture] added the language of purification after atonement; this teaches that repentance has the power to transform transgressions into merits, because the expression “purification” has two aspects: one is the removal of the dirt and the dross, like pure gold, purifying silver, the meaning of which is to be refined from the slag, from which the dross has been removed, and the other is the shining of radiance and brilliance (Glanz), like “[like] the very essence of the sky for purity” (Exod 24:10); “you have brought his splendor to an end” (Psalm 89:45), whose meaning is radiance, polish, brightness. Scripture spoke with respect to both of these aspects of purity, in saying that you will be purified of all your sins before God: if you make the effort to become pure, and to remove all the impurities of the sins and the filth of the wrongdoings, then on this day, atonement will be made for you, to purify you, that is, he will atone and wipe away your sins and will remove their dirt, and it also adds that the dirty [deed] itself will be transformed to be polished to a shining light and brightness, that the transgression itself will be transformed into merit.
READING: READING A: Similarly to R. Reggio, R. Mecklenburg explains that the purification occurs before God, and then cites Rabbi Akiva’s opinion in the Mishnah, as well as Targum psJon as aligning with his interpretation. He may slo add a temporal aspect to his understanding of “before”, as he emphasizes that repentance must precede atonement.
R. Shmuel David Luzzatto (SHADA”L; 1800-1865)
שד"ל
יכפר עליכם – הכהן בעבודות שיעשה (רנ״ה וייזל).
מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו – הכוונה על עונות הנשכחים או נעלמים ממי שעשה אותם.
Translation (alhatorah.org)
“will propitiate for you.” [The unstated subject of this phrase is] the priest, by means of the services that he will perform (see Wessely).
“of all your sins you will become pure before the Lord.” This refers to the sins that have been forgotten by or hidden from the person who committed them.
Shadal brings the interpretation of Rabbi Elazar in b.keritot 25-26 (see above, and Meshekh Hochma).
READING: Most likely, Shada”l is primarily following READING A: he places emphasis upon God effecting the atonement. God can purify a sinner of all sins, including sins that the sinner himself may have forgotten.
It is possible that this comment also, or instead, reflects READING B, with “before the Lord ” modifying sins.
Logically, Shada”l is incompatible with R. Elazar b. Azaria’s restrictive reading which takes the modifier “before the Lord” as limiting the efficacy of Yom Kippur to apply only to sins committed against God. Instead, Shadal’s interpretation is inclusive, broad, and even expansionist– saying that on Yom Kippur God purifies sinners even for sins that the sinner himself has forgotten. Of course, this purification cannot be conditional upon the sinner’s asking forgiveness from an aggrieved human party, as per R. Elazar b. Azaria. Still, like R. Elazar b. Azaria, Shada”l offers an interpretation in which “before God” modifies “sins”.
כי ביום הזה יכפר עליכם – הנושא שאליו מתייחס הפועל ״יכפר״ יכול להיות רק ״עשור לחדש״, עשרה בתשרי, הנזכר בפסוק הקודם. עיצומו של יום מכפר…
כי ביום הזה וגו׳ – יום הכיפורים מביא לידי כפרה וטהרה, אשר הן הטעם לאיסור מלאכה ולמצוות עינוי. הווי אומר:
יום הכיפורים נועד להביא לנו כפרה; היינו פשוטו כמשמעו: ״לכסות״ אותנו מפני תוצאות חטא העבר (עיין פירוש, בראשית ו, יד). והיוצא מהכפרה הוא הטהרה, ״לטהר אתכם״; היא משיבה לנו את החירות המוסרית הנפגמת על ידי כל חטא. שכן לכל חטא יש השפעה כפולה: צרה מבחוץ וטומאה מבפנים. אילולא הנס של חסדי ה׳, העולם היה נוהג על יסוד מידת הדין והאמת. כל חטא היה מביא לאובדן החוטא, וכל חטא ראשון היה מטמטם את הנפש ומרגיל אותה לחטא נוסף. אובדן החוטא הוא העונש החיצוני, שלעתים קרובות בא רק מאוחר יותר. טמטום הנפש הוא ההשפעה המיידית על חייו הפנימיים של החוטא: ״שכר עבירה עבירה״ (אבות ד, ב).
החיים שמסביבנו והחיים שבתוכנו מתנהלים לפי חוקים קבועים שאינם ניתנים לשינוי. אולם לה׳ הכוח לשנות חוקים אלה – סוף כל סוף, רצונו החופשי והכל-יכול ייסד אותם, ורצונו החופשי והכל-יכול מקיים אותם; והוא הבטיח לנהוג באדם על פי רצונו החופשי והכל-יכול, ולהיות מוכן בכל עת לפתוח עתיד חדש לחיי האדם הפנימיים והחיצוניים, ללא קשר לזרעים שהאדם אולי זרע בעבר. לכן הוא נתוודע לאדם לא רק על ידי מידת שם ״אלוקים״, שבו ייסד את החוקים השולטים בעולם, אלא גם על ידי מידת שם ה׳ (שם הוי״ה). שכן לא רק פעם אחת המציא את כל הנמצאים (השווה פירוש, שמות ו, ב); אלא כל רגע ורגע של העתיד תלוי ברצונו החופשי והכל-יכול; והוא מוכן, באהבתו המחנכת את המין האנושי, לפתוח להם שער לעתיד חדש
מכאן הכרזתה רבת-הערך של הכפרה: ״מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו״. יהיו אשר יהיו חטאיכם בעבר, ״לפני ה׳ ״ – לפני הוי״ה הבורא את העתיד – תקומו לעתיד חדש וטהור. לפניו תינצלו מזרעי הצרה אשר חטאיכם זרעו בקרב העתיד. על ידו תשתחררו מכבלי חוסר החירות שבהם נכבלתם על ידי חטאיכם. לפני ה׳ תקומו בלב חדש וברוח חדשה; נפשכם תהיה פתוחה שוב לקבל קדושה, ותשמח לקראת כל הטוב והטהור.
נמצא שיום הכיפורים פותח שער לעתיד חדש משתי בחינות: הוא מביא כפרה, הגנה בחיים החיצוניים; והוא מביא טהרה, התעוררות מחודשת של הנפש הטהורה.
כנגד שתי בחינות אלה נצטווינו באיסור מלאכה ובמצוות עינוי. גם בשבת אנו שובתים מכל מלאכה יוצרת, כדי לדעת ולהבין שזכותנו לשלוט בעולם שמסביבנו אינה מכוח עצמנו….איסור מלאכה מסמל וידוי המקביל לכפרה….
עינוי, מאידך, מסמל וידוי המקביל לטהרה: הפקרנו עצמנו לפיתויים של הנאו גשמיות, אשר ניתנו לנו רק למען עבודת ה׳. כך איבדנו את הטהרה של קיומנו הגופני, והפכנו להיות כבולים בכבלי תאוות החושים; וכך הפסדנו את היסוד לקיום הראוי לאדם.
״לפני ה׳ תטהרו״: רק לפני ה׳, המקור לכל חירות, נוכל להשתחרר מכבלי תאוות החושים, ולהתעורר מחדש ולשוב ולהתעלות אל הטהרה.
כך אומר ר׳ עקיבא על פסוק זה: ״אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין! מי מטהר אתכם: אביכם שבשמים! שנאמר ׳וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם׳ (יחזקאל לו, כה). ואומר: ׳מקוה ישראל ה׳ ׳ (ירמיהו יז, יג), מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב״ה מטהר את ישראל״ (יומא פה:).
נמצא שאיסור מלאכה ועינוי ביום הכיפורים דומים לווידוי הנמשך לאורך כל היום. משתמע מהם הווידוי ״חטאתי עויתי פשעתי״. הם נותנים דוגמא באמצעות מעשים – באופן עמוק יותר מאשר מילים יכולות להביע – לתוצאותיהם של חטא, עוון ופשע.
חז״ל אומרים עוד (שם) שרק ״עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר״. גם הלכה זו נדרשת מפסוקנו: ״מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו״, אך ״עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו״. במקום שבו חטאנו לחברנו, לא נוכל לשאת עינינו אל ה׳ לבקש כפרה עד שנפייס את חברנו ונשתדל לקבל את מחילתו.
עוד אומרים חז״ל (שם): ״האומר ׳אחטא ואשוב אחטא ואשוב׳ [היינו שהוא חוטא, ומנחם עצמו בחושבו שיעשה תשובה לאחר מכן] אין מספיקין בידו לעשות תשובה; ׳אחטא ויום הכיפורים מכפר׳ אין יום הכיפורים מכפר״.
Modified chatgpt translation:
"For on this day, atonement shall be made for you" – The verb "יכפר" (will atone) can refer only to "עשור לחדש" (the tenth of the month), the tenth of Tishrei, mentioned in the preceding verse. The essence of the Day of Atonement is its profundity...
"For on this day etc" – The Day of Atonement brings about atonement and purification, which serve as the reason for the prohibition of work and the commandment of affliction. It can be said: The Day of Atonement is intended to bring us atonement, meaning, "to cover" us from the consequences of past sins (see commentary on Genesis 6:14). And the outcome of atonement is purification, "you shall cleanse yourselves," which restores our moral freedom, which was impaired by sin. For every sin has a dual impact: an external burden and internal impurity. Without the miracle of God's compassion, the world would operate based on strict justice and truth. Each sin would result in the sinner's destruction, and every initial sin would dull the soul and accustom it to committing more sins. The sinner's demise represents the external punishment, which often arrives later. The dulling of the soul is the immediate effect on the inner life of the sinner: "The reward for a sin is another sin" (Pirkei Avot 4:2). The laws governing the world around us and within us follow immutable principles. However, God possesses the power to change these laws. Ultimately, His free and all-powerful will established them, and His free and all-powerful will sustains them. He promised to guide humanity according to His free and all-powerful will, ready at any time to open a new future for the inner and outer lives of individuals, regardless of the seeds they may have sown in the past. Thus, God made Himself known to us not only through the name "Elohim," which establishes the laws governing the world, but also through the name "YHWH" (the Tetragrammaton). For not only did He create all existence once (see Exodus 6:3), but every moment and future moment depends on His free and all-powerful will. He is willing, in His nurturing love for mankind, to open a new future for them. From this stems the significant declaration of atonement: "From all your sins before the Lord you shall be purified." Whatever sins you committed in the past, "before the Lord" – before the Eternal Creator – you will rise to a new, purified future. Before Him, you will escape the seeds of suffering that your sins sowed in the coming future. Through Him, you will liberate yourself from the chains of the lack of freedom that your sins imposed upon you. Before the Lord, you will stand with a renewed heart and spirit; your soul will be open again to receive holiness and rejoice in all that is good and pure. It is found that Yom Kippur opens the gate to a new future from two perspectives: it brings atonement, protection in the outer life; and it brings purification, a renewed awakening of the pure soul. Corresponding to these two aspects, we are commanded not to perform work and to afflict ourselves. Similarly, on Shabbat, we abstain from all creative work to understand and realize that our dominion over the world around us doesn't stem from our own strength... The prohibition of work symbolizes the confession equivalent to atonement... On the other hand, affliction symbolizes the confession equivalent to purification. We expose ourselves to the temptations of material pleasures, which were granted to us solely for the sake of God's service. Thus, we lost the purity of our physical existence and became entangled in the bonds of sensory desires, thus losing the foundation for proper human existence.
"Before the Lord you shall be purified": only before the Lord, the source of all freedom, can we free ourselves from the bonds of sensory desires and reawaken to become pure. Thus, Rabbi Akiva says on this verse: "Fortunate are you, Israel, before Whom do you purify yourselves! Who purifies you? Your Father in Heaven! As it is said, 'I will sprinkle clean water upon you, and you shall be clean' (Ezekiel 36:25). And it says: 'The mikveh of Israel is the Lord' (Jeremiah 17:13). Just as a mikveh purifies the impure, so does the Holy One, blessed be He, purify Israel" (Yoma 5a).
It follows that the prohibition of work and affliction on Yom Kippur resemble the confession that extends throughout the day. They suggest the confession "I have sinned, I have transgressed, I have transgressed." They provide an example through deeds – in a deeper way than words can express – of the consequences of sin, wrongdoing, and transgression.
Our Sages also say (ibid.) that only "sins between man and God" are atoned for on Yom Kippur. This law, too, is inferred from our verse: "From all your sins before the Lord you shall be purified." But "sins between man and his fellow, Yom Kippur does not atone until he appeases his fellow." In a place where we have sinned against our fellow, we cannot turn our eyes to the Lord for forgiveness until we reconcile with our fellow and strive to receive his forgiveness. Our Sages also say (ibid.): "One who says, 'I will sin and then repent, I will sin and then repent,' [meaning that he sins, planning to repent later] will not be given the opportunity to repent; 'I will sin, and Yom Kippur will atone,' Yom Kippur will not atone."
READING: Hirsch presents both readings, but his primary interpretation follows READING A and even in his approbative presentation of the derash of R. Elazar b. Azariah, Hirsch doubles down on his understanding of “before the Lord”:
READING A: “before the Lord” describes the mode of purification and atonement. “only ‘before the Lord,’ the source of all freedom, can we free ourselves from the bonds of sensory desires and reawaken to become pure.” He cites Rabbi Akiva in the mishna, as interpreting similarly, and cites R. Akiva’s appeals to other scriptural verses describing God as purifier, Ezek 36:25 and Jer 17:13.
READING B: “Our Sages also say (ibid.) that only ‘sins between man and God’ are atoned for on Yom Kippur. This law, too, is inferred from our verse: ‘From all your sins before the Lord you shall be purified.’”.... But then he immediately resumes his emphasis that repentance and forgiveness must take place “before the Lord”, even in these instances where there is a prerequsite of seeking forgiveness from an aggrieved human: “In a place where we have sinned against our fellow, we cannot turn our eyes to the Lord for forgiveness until we reconcile with our fellow and strive to receive his forgiveness.”
MALBIM 1809-1879
מלבי״ם
[עו] כי ביום הזה יכפר עליכם – לפי הפשט יכפר על ידי קרבנות היום, שכפרה בא תמיד עם הקרבנות. וב׳ ״ביום״ הוא ב׳ הזמן כמו ״בבקר״ ״בערב״ ״בחדש״ ״בשנה״ ודומיהם. אבל ממ״ש ״ועניתם את נפשותיכם כי ביום הזה יכפר״ ואיך תלוי העינוי בכפרת הקרבנות? מבואר ממלת ״כי״ שגם היום עצמו מכפר, שלכן יתענה ויכנע בו ביום וישוב בתשובה. ובצד זה, ב׳ של ״ביום״ הוא ב׳ הכלי – מציין הדבר המכפר כמו ״וכפר עליו באיל האשם״, וכן בהיום יכפר – שעל ידי היום עצמו יכפר.
[עז] יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳ – הלשון בלתי מסודר שראוי לאמר ״יכפר עליכם לפני ה׳ לטהר אתכם מכל חטאתכם״ דהא ״לפני ה׳ ״ מוסב על הכפרה. ולכן דרש ר׳ אלעזר בן עזריה (פה ובמשנה דפרק בתרא דיומא) ש״לפני ה׳ ״ מוסב כל ״מכל חטאתכם״ – החטאים שהם לפני ה׳, היינו שבין אדם למקום, לא חטאת האדם לאדם.
The Malbim explicitly addresses the syntactic aspects of the ambiguity of “יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳”, using conventional expressions for disambiguation.
READING: He follows READING A. And describes this in technical grammatical terminology: דהא ״לפני ה׳ ״ מוסב על הכפרה; “before the Lord” refers to = modifies, the atonement, i.e., the verb יכפר.
Identification of the ambiguity + disambiguation:
He states that the words are out of order, and he re-orders them:
הלשון בלתי מסודר שראוי לאמר ״יכפר עליכם לפני ה׳ לטהר אתכם מכל חטאתכם״.
READING B: Malbim proceeds to explain the syntactic anomaly as the basis for R. Elazar b. Azaria’s derash, ״לפני ה׳ ״ מוסב כל ״מכל חטאתכם״ , that “before the Lord” refers to ״מכל חטאתכם״, that is, that the sins are before the Lord, i.e., between man and God, and not sins between a person and fellow human.
R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (NETZIV; 1816-1893)
לפני ה׳ תטהרו – האי תטהרו מיותר שהרי קאמר לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳. ע״ז דרש ר״ע שלהי משנה דיומא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. ומפרש ר״ע האי תטהרו על שתי הכוונות ויהא מתפרש לפני ה׳ גם על לפניו גם על לאחריו וכאלו כתיב לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳. לפני ה׳ תטהרו. והכונה בפי׳ הראשון כמשמעו שאתם מיטהרין לעמוד לפני ה׳ ולעבדו מכאן ולהבא בטהרה. והוסיף עוד פי׳ לפני ה׳ תטהרו. ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. פי׳ קדושת היום בעצמו מכפר על עשה אפילו לא עשה תשובה כמבואר בירושלמי יומא פ״ח ושבועות פ״א וכ״ה ברמב״ם ה״ת פ״א ה״ב. אבל אינו מכפר אלא סוף היום כדתניא בתוספתא יומא ספ״ד חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויוה״כ עם חשיכה. ע״כ בא הכתוב לזרז את האדם שישוב ויהיה מיטהר עצמו קודם שהקב״ה יטהר אותו בסוף היום. וזהו לפני ה׳ תטהרו. ובא ר״ע והסביר הזרוז ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. וה״ז דומה לילד שטינף א״ע ובא אביו לרחצו ולנקותו בא פקח אחד וא״ל איך לא תבוש להעמיס על האב כל הטורח אלא הקדם ורחץ עצמך כל האפשר עד שלא בא אביך ואח״כ יגמור האב הנקיון. כך התשובה מכפרת על עשה בלי עצם היום של יוה״כ וזה מיקרי שהאדם מטהר עצמו. ועצם היום בגזרת ה׳ מכפר על ל״ת. או אפילו על עשה אם לא עשה תשובה הנ״ל ואמר הכתוב תנקו עצמכם קודם שבא ה׳ לנקות אתכם.
Translation (modified from chatgpt):
“Before the Lord you shall purify yourselves" – The phrase “you shall purify yourselves” seems redundant since it already says “to purify you from all your sins before the Lord.” Rabbi Akiva expounded this and cited the verse at the end of mishna Yoma: “Blessed are you, Israel, before whom do you purify yourselves, and who purifies you? Your Father in Heaven.” Rabbi Akiva further explained that this phrase “you shall purify yourselves” has two intentions, and it can be expounded to mean “before the Lord” both in front of Him, and in His presence afterward, as if it is written, “to purify you from all your sins before the Lord. Before the Lord, you shall purify yourselves.” The first interpretation’s intention is as it appears – that you purify yourselves to stand before the Lord and to serve Him from now on and into the future in purity. Rabbi Akiva added another explanation: “Before the Lord you shall purify yourselves.” And who purifies you? Your Father in Heaven. This explains that the holiness of the day itself serves as atonement even for someone who has not done repentance, as clarified in the Jerusalem Talmud Yoma 1:1 and Shevuot 1:1, and in Maimonides, Hilchot Teshuva 1:1-2. However, this atonement only comes into effect at the end of the day, as taught in Tosefta Yoma 6:1 regarding the special circumstances of the scapegoat ceremony – the scapegoat provides immediate atonement, and the Day of Atonement provides atonement when it becomes dark. Therefore, the Scripture comes to urge a person to repent and purify themselves prior to when God purifies them at the end of the day. This is the meaning of “Before the Lord you shall purify yourselves.” Then Rabbi Akiva came and explained this urging: “And who purifies you? Your Father in Heaven.” This is analogous to a child who dirties himself, and his father comes to wash and clean him. A wise person said to him, “How can you not be ashamed to burden your father with all the effort? Rather, go and wash yourself as much as you can until your father comes, and then he can finish the cleansing.” Similarly, repentance atones for positive commandments even without the actual observance on the Day of Atonement. This is what is meant when the Scripture says, “Purify yourselves before the Lord comes to purify you.”
READING: The Netziv primarily follows READING A, citing Rabbi Akiva in the mishna, and elaborating upon this. He understands “before God” as adverbial, modifying the verbs of purification. In fact, he takes the phrase as referring to both instances of the verb טהר, reading the first instance as spatial, and the second as temporal (using a parable, to clarify “prior to”).
EXPRESSION OF AMBIGUITY: The Netziv does not address the adjectival reading of Reading B, but he addresses the syntactic ambiguity in terms of whether “before God” modifies ״לטהר אתכם״ or “תטהרו” and states that it applies to both:
ומפרש ר״ע האי תטהרו על שתי הכוונות ויהא מתפרש לפני ה׳ גם על לפניו גם על לאחריו וכאלו כתיב לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳. לפני ה׳ תטהרו.
DISAMBIGUATION TECHNIQUE and EXPRESSION: The Netziv maintains both of the options he presents as intended in the verse, and attributes this interpretation to Rabbi Akiva:
ומפרש ר״ע האי על שתי הכוונות ויהא מתפרש לפני ה׳ גם על לפניו גם על לאחריו וכאלו כתיב לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳. לפני ה׳ תטהרו.
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם כו׳ לפני ה׳ תטהרו – פירוש, דאמרו בחגיגה, דכלי שאין בו כשפופרת הנוד, אם הטבילו בו כלים טמאים אינו טהור, אם לא שהכלי החיצון טמא, ומיגו דמועיל השקה לטהרו לגוף הכלי מועיל לטהר הכלים הפנימיים יעו״ש, כן דריש בכריתות מכל חטאתיכם לפני ה׳ שאינו יודע בו אלא ה׳, וזהו חייבי אשמות תלוין, ואע״ג דלא איתידע ליה כלל, אף ספק ידיעה, מכפר (שם י״ח), ולזה אמר, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, פירוש מהחטאים הבאין עליכם, שנראין לכל ונגלין לכם, ולכן אף מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו, דהואיל ומועיל הטהרה לעון הנגלה, מועיל לטהר אתכם אף מעבירות הכסויים ונסתרים מכם, וגם העבירות שאינו גלוי אלא להשם תטהרו, וזה דוקא ברוצה בכפרתו של יוהכ״פ ומכיר עצמו לחוטא, וצריך כפרה, הא באומר איני רוצה שתכפר לי יוהכ״פ, שאינו מכיר עצמו לחוטא, אין יוהכ״פ מכפר אף על החטאים הנעלמים מעין האדם, וכמו דאמרו בכריתות דף ז׳ במבעט ביוהכ״פ, דמביא אשם תלוי אחרי יוהכ״פ. יעו״ש ודו״ק.
הנה רבינו משה כתב, דעל קלות יוהכ״פ מכפר בלא תשובה. עיי״ש בלח״מ בזה וטעמו פשוט, דלרבי אמרינין במסכת יומא תשובה ומיתה מכפרין עם יום הכפורים. לימא דלא כרבי, אפילו תימא כרבי תשובה בעי יוהכ״פ, יוהכ״פ לא בעי תשובה, חזינא דלרבי דסבר דיוהכ״פ מכפר אף בלא תשובה על חמורות בכ״ז תשובה לחודא לא מכפרא, א״כ לרבנן, דסברי בקלות דתשובה מכפרת לחודיה כדתנן במשנה דיומא כש״כ דיוהכ״פ לחודא מכפרא. ופשוט. ולפלא בעיני דכבר האריך רבינו דהידיעה אינה מכרחת להבחירה עיי״ש ובעיקרים ובשל״ה וא״כ לפלא על קושיית ירושלמי ביומא בסוף אמר ר׳ חונא כו׳ שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו ר״י בר״ב בעי ואין הקב״ה רואה הנולד ויכפר מיד ולפלא הא אינו מכריח. וצ״ע.
ובמתני׳ סוף יומא, עבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ״פ מכפר עד שירצה את חבירו, אבל אם ריצהו אז יוהכ״פ מכפר, שגם על עבירות שבין אדם לחבירו צריך כפרת יוהכ״פ, וזה שאמר דרשו ה׳ בהמצאו אמר ר״נ אלו עשרת ימים שבין ר״ה ליוהכ״פ, וזה על שבין אדם למקום, שכביכול ממציא את עצמו, ויהי כעשרת הימים ויגוף ה׳ את נבל אר״נ אלו עשרת ימים שבין ר״ה, וזהו על שבין אדם לחבירו ג״כ תלוי בעשי״ת. ולזה דרש ראב״ע מכל חטאתיכם לפני ה׳ וזהו החטאים שבין אדם למקום, שלפני ה׳ תטהרו, תהיו מטוהרים, ועוד פי׳ מכל חטאתיכם, עבירות שבין אדם לחבירו, שאדם חוטא לחבירו בצווי שיטהרו את עצמם לפני ה׳, שמטהר אותם שמתחילה יטהרו הם בפיוס ובריצוי ואחר זה יטהרם ה׳, שאחר הפיוס לחבירו נשאר העבירה, שבזה נגד צווי המקום, ונעשה בין אדם למקום, וזה שאמר דרשו ה׳ בהמצאו נגד שבין אדם למקום, שהוא הבעל דין, קראוהו בהיותו קרוב נגד שבין אדם לחבירו, שהוא אין הבע״ד…
Translation (partly-edited chatgpt)
“For on this day atonement shall be made for you to cleanse you, etc. Before the Lord you shall cleanse yourselves” – Explanation: As they said in Chagigah, regarding a vessel that does not have a rim, if one immersed impure vessels in it, it is not pure, unless the outer vessel is impure. From here, we learn that the act of pouring water helps to cleanse the outer part of the vessel and benefits the purification of the inner vessels as well. So too, it is expounded in Keritot that “from all your sins before the Lord” implies that only the Lord knows about these sins. This refers to individuals whose liabilities remain unresolved. Even though there is no knowledge about these cases at all, not even doubt, atonement is achieved (Keritot 18a). Therefore, the Scripture states, “For on this day atonement shall be made for you to cleanse you,” meaning from the sins that are upon you, which are apparent to all and hidden from you. Therefore, even “from all your sins before the Lord,” you shall cleanse yourselves, because since the act of cleansing is effective for revealed sins, it also purifies you from concealed and hidden transgressions, and even sins that are not openly known to anyone but God. This is specifically for someone who desires atonement on the Day of Atonement and acknowledges their status as a sinner, and they require atonement. However, if one says, 'I don't want the Day of Atonement to provide atonement for me,' not recognizing themselves as a sinner, then the Day of Atonement does not provide atonement, even for sins hidden from human eyes. As they said in Keritot 7b: “One who brings a suspended guilt-offering after the Day of Atonement.” … And this requires further analysis.
In the Mishnah at the end of Yoma, regarding sins between a person and their peer, Yom Kippur does not provide atonement until the person is appeased by their peer. But if the person is appeased, then Yom Kippur provides atonement, as even for sins between a person and their peer, the atonement of Yom Kippur is necessary. This is what they meant by 'Seek the Lord when He can be found' – Rabbi Nechunia said: These ten days between Rosh Hashanah and Yom Kippur. This refers to sins between a person and God, which seem as if a person can find them. Then it shall come to pass, and God shall smite (referring to the story of Nabal) – these ten days between Rosh Hashanah and Yom Kippur, and this refers to sins between a person and their peer, which are dependent on God's decision. This is what Rabbi Abbahu expounded, 'from all your sins before the Lord,' which pertains to sins between a person and God, who is the judge. It is called upon in relation to sins between a person and their peer, as if it isn't…
Rabbi David Zvi Hoffman on Lev 19:29
(כט-לא) והיתה לכם לחוקת עולם…
ביום הזה יכפר – כלומר הכהן ישיג בעדכם כפרה, כפי שמפורט להלן.
לטהר וגו׳ – מציין את מטרת הכפרה. הטהרה והזיכוך של האדם יבואו על־ידי הכפרה, ולכן אינה מספקת כפרה חיצונית, אלא צריכה לכך טהרה פנימית, וזו דווקא לפני ה׳, יודע הכל. בעוד שכל ימות השנה הביאו חטאת לכפר על חטאים שביודעים, יעשו ביום זה תשובה גם על העבירות שידועות רק לה׳ לבדו.
לפני ה׳ – עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר.
(translation: chatgpt)
(29-31) “And it shall be for you an eternal statute... On this day atonement shall be made” – Meaning, the priest shall achieve atonement on your behalf, as detailed below.
“To cleanse you, etc.” – This indicates the purpose of atonement. The cleansing and refinement of a person will come through atonement. Therefore, it is not merely external atonement; it requires inner purification. This is specifically before the Lord, who knows all. While throughout the year, a sin-offering was brought for known sins, on this day, repentance is made even for transgressions that are known only to God. "Before the Lord" – Yom Kippur does not atone for transgressions between a person and their peer.
READING: Reading A and B.
No explicit expression of ambiguity is offered, but R. Hoffman’s interpretation reflects both readings. Reading A seems to be reflected in “This is specifically before the Lord, who knows all”, but this interpretation is merged with the interpretation of R. Elazar in b. Keritot, which aligns more with Reading B: “While throughout the year, a sin-offering was brought for known sins, on this day, repentance is made even for transgressions that are known only to God.” R. Hoffman also brings the interpretation of R. Elazar b. Azaria from mishna Yoma, but without attribution: “"Before the Lord" – Yom Kippur does not atone for transgressions between a person and their peer.
תורה תמימה
מכל חטאתיכם לפני ה׳ – דרש ר׳ אלעזר בן עזריה, מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו, מכאן שעבירות שבין אדם למקום יוהכ״פ מכפר, ועבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ״פ מכפר עד שירצה את חבירו. (יומא פ״ה:)
לפני ה׳ תטהרו – חייבי אשמות תלויין שעבר עליהם יוהכ״פ פטורים להביא לאחר יוהכ״פ, דאמר קרא מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו, חטא שאין מכיר בו אלא המקום יוהכ״פ מכפר. (כריתות כ״ה:)
READING: Reading B. Both the derash of R. Elazar b. Azaria from mishna yoma, with attribution, that Yom Kippur only atones for interpersonal sins after appeasement of the aggrieved peer, and the view in keritot that Yom Kippur atones for sins of which one is unaware.
Some additional citations from tractate Yoma:
The language of the Avoda service emphasizes: the sins that I have sinned before You:
יומא ל״ה ב:ט״ו
וכך היה אומר אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ככתוב בתורת משה עבדך (ויקרא טז, ל) כי ביום הזה יכפר וגו' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
יומא מ״א ב:י׳
בא לו אצל פרו שניה וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר אנא השם (חטאתי עויתי ופשעתי) [ועויתי פשעתי חטאתי] לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך ככתוב בתורת משה עבדך (ויקרא טז, ל) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
יומא ס״ו א:י׳
מתני׳ בא לו אצל שעיר המשתלח וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר אנא השם חטאו עוו פשעו לפניך עמך בית ישראל אנא השם כפר נא לחטאים ולעונות ולפשעים שחטאו ושעוו ושפשעו לפניך עמך בית ישראל ככתוב בתורת משה עבדך לאמר (ויקרא טז, ל) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו
יומא פ״ה ב:ח׳
דרש ר' אלעזר בן עזריה (ויקרא טז, ל) מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר (יחזקאל לו, כה) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר (ירמיהו יז, יג) מקוה ישראל (ה') מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל
יומא פ״ו א:ז׳
עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו שנאמר (ירמיהו ג, יד) שובו בנים שובבים עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויוה"כ מכפר שנאמר (ויקרא טז, ל) כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין שנאמר (תהלים פט, לג) ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם
Yoma 35b:15
And this is what he would say in his confession: Please, God, I have sinned, I have done wrong, and I have rebelled before You, I and my family. Please, God, grant atonement, please, for the sins, and for the wrongs, and for the rebellions that I have sinned, and done wrong, and rebelled before You, I and my family, as it is written in the Torah of Moses your servant: “For on this day atonement shall be made for you to cleanse you of all your sins; you shall be clean before the Lord” (Leviticus 16:30). And the priests and the people who were in the courtyard respond after he recites the name of God: Blessed be the name of His glorious kingdom forever and all time.
Yoma 41b:10
He comes and stands next to his bull a second time, and places his two hands upon it, and confesses. And this is what he would say: Please God, I have sinned, I have done wrong, and I have rebelled before You, I and my family and the children of Aaron, your sacred people. Please God, grant atonement, please, for the sins, and for the wrongs, and for the rebellions that I have sinned, and done wrong, and rebelled before You, I, and my family, and the children of Aaron, your sacred people, as it is written in the Torah of Moses, your servant: “For on this day atonement shall be made for you to cleanse you of all your sins; you shall be clean before the Lord” (Leviticus 16:30). And they, the priests and the people in the Temple courtyard, respond after him upon hearing the name of God: Blessed be the name of His glorious kingdom forever and all time.
Yoma 66a:10
MISHNA: The Yom Kippur service continues: The High Priest comes over to the scapegoat, places both his hands upon it, and confesses. And he would say as follows: Please, God, Your people, the house of Israel, have sinned, and done wrong, and rebelled before You. Please, God, grant atonement, please, for the sins, and for the wrongs, and for the rebellions that they have sinned, and done wrong, and rebelled before You, Your people, the house of Israel, as it is written in the Torah of Moses Your servant, saying: “For on this day atonement shall be made for you to cleanse you of all your sins; before the Lord you shall be purified” (Leviticus 16:30).
Yoma 85b:8
Similarly, Rabbi Elazar ben Azarya taught that point from the verse: “From all your sins you shall be cleansed before the Lord” (Leviticus 16:30). For transgressions between a person and God, Yom Kippur atones; however, for transgressions between a person and another, Yom Kippur does not atone until he appeases the other person. In conclusion, Rabbi Akiva said: How fortunate are you, Israel; before Whom are you purified, and Who purifies you? It is your Father in Heaven, as it is stated: “And I will sprinkle purifying water upon you, and you shall be purified” (Ezekiel 36:25). And it says: “The ritual bath of Israel is God” (Jeremiah 17:13). Just as a ritual bath purifies the impure, so too, the Holy One, Blessed be He, purifies Israel.
Yoma 86a:7
These are the categories: If one violates a positive mitzva and repents, he is forgiven even before he moves from his place, i.e. immediately, as it is stated: “Return, you backsliding children, I will heal your backsliding” (Jeremiah 3:22), implying that when one repents he is immediately forgiven.If one violates a prohibition and repents, repentance suspends his punishment and Yom Kippur atones for his sin, as it is stated: “For on this day shall atonement be made for you, to purify you from all your sins” (Leviticus 16:30). If one commits a transgression that warrants karet or a sin punishable by death from the earthly court and then repents, repentance and Yom Kippur suspend his punishment, and suffering absolves and completes the atonement, as it is stated: “Then will I visit their transgression with the rod, and their iniquity with strokes” (Psalms 89:33).
Note: the formulation emphasizes sinning before the Lord, not necessarily referring exclusively to *category* of sins against God in contrast to interpersonal sin; the intention could surely be inclusive, in that all sins of any sort are also rejections of God’s commandments.
This is a variation of READING B that is plausible in the original context.
JACOB MILGROM, Anchor Bible Leviticus.
“shall purgation be effected” yekapper 
“to purify you (letaher ‘etkem). 
“of all your sins (mikkol hattotekem)
This is the all-inclusive term for wrongdoing (found in vv 16, 21), which therefore combines both the pollution of the sanctuary and the iniquities of the people.
You shall become pure before the Lord (
.
Note: “It was also expounded”
הרב ד"ר שלמה קסירר, 'עד שירצה את חבירו': בין מחילה להתאחדות: הרהורים תחביריים, פרשניים
סיכום
רבי אלעזר בן עזריה רואה את הסליחה כדו שיח בין שתי ישויות נבדלות, הן בסליחה שבין אדם למקום והן בזו שבין אדם לחברו; יום הכיפורים מכפר על העבירות שבין אדם למקום באמצעות תשובה ('תטהרו' היא מצוה), ואילו העבירות שבין אדם לחברו מיתקנות באמצעות ריצוי החבר, ואולי אפילו אין כלל צורך ביום הכיפורים לשם כך. לעומת זאת רבי עקיבא רואה את הסליחה כהתאחדות וכהתכללות במקוה האלוקי. 'תִּטְהָרוּ' לשיטתו הוא הבטחה ולא מצוה, משום שטהרה זו מתרחשת ממילא, ולא כתוצאה של מעשה אנושי. גם בין אדם לחברו מתרחש תהליך דומה, כאשר הסליחה היא ביטול המחיצות שבין אדם לאדם, והתאחדותם מתוך דבקותם באלוקות. איחוד זה אפשרי מתוך השיבה אל שורש הנשמה האלוקי המשותף המתגלה ביום הכיפורים.
מתוך כך מסתבר ששני התַנאים יחלְקו ביניהם גם באשר לאופי ההתפייסות הנדרשת. בעוד שעל פי ר"א ב"ע הפוגע והנפגע נשארים בעצמיותם המבודדת, ואין צורך אלא במחילה המבטלת את הכעס והרוגז אך לא בהתקרבות נפשית עמוקה, הרי שלדעת ר"ע יש להגיע לידי התכללות והתאחדות ממשית, שהביטוי שלה הוא קרבת נפש עמוקה בין הפוגע לנפגע.
הרב ד"ר שלמה קסירר, 'עד שירצה את חבירו': בין מחילה להתאחדות: הרהורים תחביריים, פרשניים והגותיים
בעקבות המשנה במסכת יומא ח, ט*
המחלוקת בפיסוק הטעמים
דבריו של ר"א ב"ע, שיום הכיפורים מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום, נחשבים בדרך כלל לקביעה מוסכמת ללא חולק, ודברי רבי עקיבא שבסיפא נקראים במנותק מדברי רבי אלעזר בן עזריה שקדמום, ומתפרשים כסיום חגיגי ונשגב של מסכת יומא. אולם קיימת אפשרות להבין שרבי עקיבא בא לחלוק על מדרשו של ר"א ב"ע, ולדעתו יום הכיפורים מכפר על כל העבירות, גם אלו שבין אדם לחברו. כך הציע בזמנו הרב מרדכי ברויאר ז"ל, ולדעתו מוקד מחלוקת זו הוא בפיסוק טעמים[1]. על פי הטעמים שלפנינו, 'לפני ה'' הוא משלים של 'תטהרו', וכך מתחלק הפסוק:
כִּֽי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם ║ מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶ֑ם | לִפְנֵ֥י ה֖' תִּטְהָֽרוּ.