SHEVAT Song of the Sea Exodus 14:30; 15:21; Part 2

Exodus 15:10

נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלְלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃

Ten Commandments - Egyptians die in Red Sea: @1:00: the waters surge and close upon the Egyptians.

The Prince of Egypt (1998) - Swept Away Scene (10/10) | Movieclips

@1:45: the mighty waters surge; @2:00 a body seems to be cast out. From 2:10, the Israelites gaze, stupefied.

Exodus 15:10

נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלְלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃

English Translations

Alhatorah.org:

You blew with Your breath and the sea covered them. They sank1 like lead in the mighty waters.2

1: 1. sank | צָלְלוּ – See Rashi that the verb relates to the noun "מְצוֹלָה", depths. Alternatively: "they quivered" or "tingled", from the root "צלל" (opinion in Ibn Ezra), perhaps implying that the Egyptians were trembling or shrieking as the waters covered them. If so, though, the comparison to lead is not clear

2. mighty waters | בְּמַיִם אַדִּירִים – Alternatively: "The mighty sank like lead in the waters"

 
KJV (biblegateway.com):

Thou didst blow with thy wind, the sea covered them: they sank as lead in the mighty waters.

NRSVUE (biblegateway.com):

You blew with your wind; the sea covered them; they sank like lead in the mighty waters.

JPS (2006; sefaria.org):

You made Your wind blow, the sea covered them; They sank like lead in the majestic waters.

All of the English translations follow READING A: “mighty waters.”  This is the reading of the cantillation tradition; as noted by Kogut, the collocation is found also in Ps 93:4. This reading involves a logical awkwardness, with regard to the simile. The idiom of “sinking like lead” evokes an image of rapid descent to the depths of the sea; in contrast, “mighty waters” raises an image of being tossed about-the precarity of buoyancy rather than of gravity. “Sinking like [lead in might waters”] is a mixed metaphor that is less than the sum of its parts, as it loses the potency of either image– it conveys neither the utter and immediate obliteration of a rapid lead-like descent nor the ignominy and terror of being tossed about in rough seas. Kogut notes that this reading takes “in mighty waters” as an adverbial modifier of “sank”, like: “they sank in mighty waters like lead” (as lead sinks…. Which raises the problem noted above, that this means:” as lead [sinks in mighty waters] which is not a very effective metaphor).
READING B, takes “mighty ones” as a noun; in the words of the Talmud (b. Men 53a)

“‘From mighty ones –these are the Egyptians, as it is written, ‘they sank like lead in waters, the mighty ones.” Kogut points out that this reading has the advantage of supplying an otherwise missing subject for צללו and a referent for the suffix of כסמו, but that there’s no compelling reason to introduce the noun, and that this ignores the collocation of “mighty waters” in Ps 93:4.

CANTILLATION

KOGUT illustrates the mapping of the cantillation:

Kogur brings this verse as a case in which Rashbam and Ibn Ezra decided to interpret in accordance with the cantillation. Whereas a rabbinic midrash and Seforno interpret against the cantillation tradition, as though:

Kogut argues that the cantillation tradition probably reflects the peshat, pointing to the collocation מים אדירים in Ps 93:4;^[1] he further proposes that this influenced the Rashbam and Ibn Ezra. He notes the advantage of the rabbinic midrashic interpretation, READING B, in supplying a subject for צללו, but does not find this sufficient cause to accept the reading as the peshat of the text.

b.Menahot 53a^[2]

כיון דשמעיה דקאמר אדיר פתח ואמר יבא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים

יבא אדיר: זה הקדוש ברוך הוא דכתיב (תהלים צג, ד) אדיר במרום ה'

ויפרע לאדירים: אלו ישראל שנאמר ואדירי כל חפצי בם

מאדירים: אלו המצרים דכתיב (שמות טו, י) צללו כעופרת במים אדירים

באדירים: אלו מים שנא' (תהלים צג, ד) מקולות מים רבים אדירים משברי ים

When Rabbi Ezra heard Rabbi Perida say the word: Excellent [addir], he too began a homily, one that plays with different forms of this term, and said: Let the Addir come and exact punishment for the addirim from the addirim in the addirim. 

Rabbi Ezra explained this statement:

Let the Addir come, this is the Holy One, Blessed be He, as it is written: “The Lord on high is mighty [addir]” (Psalms 93:4).

And exact punishment for the addirim, these are the Jews, as it is stated: “The excellent [ve’addirei] in whom is all My delight” (Psalms 16:3).

From the addirim, these are the Egyptians, as it is written with regard to the splitting of the Red Sea: “The mighty [addirim] sank as lead in the waters” (Exodus 15:10). In the addirim, these are the waters, as it is stated: “Above the voices of many waters, the mighty [addirim] breakers of the sea” (Psalms 93:4).

The main relevant portion is:
From the addirim, these are the Egyptians, as it is written: “The mighty [addirim] sank as lead in the waters” (Exodus 15:10).

מאדירים: אלו המצרים דכתיב (שמות טו, י) צללו כעופרת במים אדירים

I.e., here is the main source for READING B: אדירים in our verse is a substantive adjective, standing as a noun to represent the Egyptians.

And yet, this midrash also cites Psalm 93:4, “mighty waters” with reference to the sinking of the Egyptians in the Red Sea:

In the addirim, these are the waters, as it is stated: “Above the voices of many waters, the mighty [addirim] breakers of the sea” (Psalms 93:4).

See also: Midrash Mishlei 9:2:

ארבעה נקראו אדירים, ואלו הם: הקב"ה, וישראל, והמים, ומצרים: הקב"ה - שנאמר (תהלים צג ד): "אדיר במרום ה'". ישראל מניין - שנאמר (תהלים טז ג): "ואדירי כל חפצי בם". המים מנין - שנאמר (תהלים צג ד): "מקולות מים רבים אדירים משברי ים". מצרים - שנאמר (יחזקאל לב יח): "בן אדם נהה על המון מצרים והורידהו אותה ובנות גויים אדירים אל ארץ תחתיות אל יורדי בור". יבוא הקב"ה שנקרא אדיר, על ידי ישראל שנקראו אדירים, להפרע מן המצרים שנקראו אדירים, במים שנקראו אדירים, דכתיב (שמות טו י): "צללו כעופרת במים אדירים".

Targum Onkelos (3rd century)

תרגום אונקלוס

אֲמַרְתְּ בְּמֵימְרָךְ חֲפָא עֲלֵיהוֹן יַמָּא אִשְׁתְּקַעוּ כַּאֲבָרָא בְּמַיִין תַּקִּיפִין.

alhatorah.org: You said with Your Word, the sea covered them; they sank like lead in the mighty waters.

Grossfield: ^[3]

:

Exod 15:10 “You spoke through your Memra, the sea covered them, they sank like lead in the mighty waters.”

Exod 15:12

“You raised your right hand; the earth swallowed them…”

Exod 15:21: “... the horse and the rider has He cast into the sea.”

READING:  indeterminate; retains the ambiguity.

Targum Yerushalmi (Neofiti) 

תרגום ירושלמי (ניאופיטי)

אשפת ברוח מן קדמיךא י״י כסון עליהון מוי דימא נחיתו ושקעו היך איברא במיא תקיפ[י]א ב.

ב: בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דימא נחיתו ושקעו היך איברא במיא תקיפ[י]א״) גם נוסח חילופי: ״ימא רבה ושקעו כאיברא במיא משבחי(ן){א}״.

McNamara:

Exod 15:10; McNamara: “You blew with a breath from before you, O Lord; the waters of the sea covered them over; they went down and sank like lead, in the powerful waters.”

READING A: the agreement between מיא  and תקיפ[י]א shows that the adjective is attributive.
The alternative manuscript reading reflects READING B:

 McNamara: Exod 15:12: “The sea and the land disputed, both of them together, and said: “The sea said to the land: “Receive your sons.” And the land said to the sea: “Receive your slain.” The sea did not want to receive them and the land did not want to swallow them up. The land feared the judgment of the great day, lest it require them of her in the world to come. Immediately you inclined your right hand in an oath over the earth, O Lord, that you would not require them of it in the world to come. And the earth opened its mouth and swallowed them up.”

Some textual variants (notes “y” and “z”).

Hayward, Note 12, on the targum of the verse: “Hebrew has “You stretched forth your right hand; the earth swallowed them up.” The question naturally arises why the earth, not the sea, swallowed them, which Tg. proceeds to answer. On the dispute of the sea and the land, which features also in Tg. Ps.-J., Frg. Tg., P, V; Klein, 1, 1986, 241, 245, see Mek. RI Shirta 9:7-15; Mek. RSBY, p.95; b. Pesach. 118 b; PRE 42:5; Lam R. I, 9; Mid Pss. 22:17.

ST: personification; and dispute, rather than one or both.

 McNamara: Exod 15:21: “... the Lord, the exalted, who is majestic above the exalted and lofty above the lofty. Horses and their riders, because they were exalted and pursued after the people, the children of Israel, he cast them down and buried in the Sea of Reeds.”

Hayward, Note 20 on the verse: “Hebrew has: “… for he is very highly exalted; the horse and his rider he has thrown into the sea.” Cf. Tg. Ps.-J., Frg. Tg., P; fragment in Klein, I, 1986, 247 and notes to v.1.

Targum Pseudo-Jonathan

תרגום ירושלמי (יונתן)

אשבת ברוח מן קדמך י״י כסון עליהון גירין דימא נחתו ושקעו הי כאברא מיא ממשבחיא

Thou didst blow with the wind from before Thee, O Lord, and the waves of the sea covered them; they went down, and sank as lead in the proud waters.

Maher;  Exod 15:10;: “You blew with a breath from before you, O Lord; the waves of the sea covered them over; they went down and sank like lead <in> the majestic waters.” (“in” is missing in Lond, and ed. par.)

Maher: Exod 15:12: “The sea and the earth were arguing together, one with the other. The sea said to the earth, “Receive your children!” And the earth said to the sea, “Receive your slain!” The sea did not want to sink them, and the earth did not want to swallow them. The earth was afraid to receive them, lest they  would be demanded of her on the day of great judgment in the world to come, just as the blood of Abel will be demanded of her. Immediately, O Lord, you inclined your right hand over the earth with an oath that they would not be demanded of her  in the world to come. The earth then opened its mouth and swallowed them.”^[4]

 Maher: Exod 15:21: “... the Lord, because might and eminence are his; he is exalted above the exalted and he is elevated above the high. Because the wicked Pharoah plotted and pursued the people of the children of Israel, his horses and his chariots, he threw (them) and sank them in the Sea of Reeds.”

*LXX:

ἀπέστειλας τὸ πνεῦμά σου, ἐκάλυψεν αὐτοὺς θάλασσα·

        ἔδυσαν ὡσεὶ μόλιβος ἐν ὕδατι σφοδρῷ.

READING A:  Σφοδρῷ: neuter singular dative, in agreement with ὕδατι

Rashi (1040 - 1105)

 רש״י

צללו – שקעו, עמקו, לשון: מצולה (תהלים ס״ט:ג׳).

צללו means THEY SANK, they went deep, – an expression of the same root as (Psalms 69:3)

מצולה "the depths".

Rashi’s comment does not address our issue. Perhaps, the understanding of צללו as “sinking” to the depths may be better-suited to READING B, which accommodates the image of “sinking like lead” better than tempestuous “raging waters”.

R. Saadia Gaon (882-942), Tafsir (Arabic translation, in Hebrew transliteration):

אַהַבּתַּ בִּרִיחִךַּ פַגַ׳טַאהֻם אַלּבַּחרֻ וַרַסַכֻ׳וא כַּאלרַּצַאצִ פִי אלּמַאאִ אַלגַ׳זִירִ

Hebrew translation:

נשבת את רוחותיך ולכן כסה אותם הים, אזי שקעו כמו העופרת במים השוטפים.

READING A:  the singular אַלגַ׳זִירִ agrees with אלּמַאאִ, pointing to an attributive adjective.

Lekah Tov (R. Toviah b. Eliezer) (1105-1115)

לקח טוב

נשפת ברוחך כסמו ים – דכתיב ויולך ה׳ את הים ברוח קדים עזה (שמות י״ד:כ״א).

צללו כעופרת במים אדירים – 1 ארבעה נקראו אדיר, הקב״ה שנאמר אדיר במרום ה׳ (תהלים צ״ג:ד׳), 2 צדיקים שנאמר ואדירי כל חפצי בם (שם ט״ז:ג׳), פרעה שנאמר אותה ובנות גוים אדירים (יחזקאל ל״ב:י״ח), מים שנאמר במים אדירים, 3 יבוא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים.

"They sank like lead in mighty waters”: Four are called “mighty”: The Holy One Blessed be He, as it is written, “The Lord is mighty on high” (Psalm 93:4); Righteous ones, as it is written, “they are the excellent (adirim)  in whom is all my delight” (Psalm 16:3); Pharoah, as it is written, “and the daughters of the famous nations” (Ezekiel 32:18); water, as it is written, “mighty waters”: Let the Mighty One come and exact punishment on behalf of the mighty ones from the mighty ones in the mighty ones..

READING: Lekah Tov presents a midrash like that of R. Ezra in bMen 53a; in the version that appears in Midrash Mishle, which might reflect both READING A and READING B.  

Lekah Tov relies on rabbinic authority and reasoning. In this version, the prooftext for water as mighty is given simply as “mighty waters”, which could be understood as a reference to Exod 15:10, rather than Ps 93:4, which is the clear prooftext in the Talmud– and is used here as the prooftext for God as “mighty”–which would reflect READING A here.

The prooftext for the Egyptians as “mighty” is not Exodus 15:10, as in the Talmud, but rather Ezekiel 32:18:

 בֶּן⁠־אָדָ֕ם נְהֵ֛ה עַל⁠־הֲמ֥וֹן מִצְרַ֖יִם וְהוֹרִדֵ֑הוּ א֠וֹתָ֠הּ וּבְנ֨וֹת גּוֹיִ֧ם אַדִּרִ֛ם אֶל⁠־אֶ֥רֶץ תַּחְתִּיּ֖וֹת אֶת⁠־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃

"Son of man, wail for the multitude of Egypt, and cast them down, even her, and the daughters of the famous nations, to the lower parts of the earth, with those who go down into the pit.”

Still, the understanding is that the Egyptians (“Pharoah”) are ‘the mighty ones’ who sank in the sea, which would reflect READING B, at least as a secondary reading.

Midrash Seikhel tov (12th century)

נשפת ברוחך כסמו ים – עיקר מלת נשפת לשון נפוח, ודומה לו גם נשף בהם ויבשו (ישעי׳ מ כד), אמרו נשפת ברוח הקדים ששמתה בה את הים לחרבה ואח״כ נשפת בה בים והשבת את הים לאיתנו והזלת מים עליהם ברוחך

כסמו ים – וכיסה הים:

צללו – שקעו במצולה:

כעופרת – זו מכה גברתנית שהרי עופרת שקוע מיד במים:

במים אדירים – שמשביחין ועודפין הקב״ה שנקרא אדיר במרום ה׳ (תהלים צג ד), נפרע לאדירי כל חפצי בם (שם טז ג). מפרעה ומעמו שהיו גוים אדירים (יחזקאל לב יח), ובמה במים אדירים:

“they sank” – sank into in the deep.

“like lead” – a forceful blow, for lead instantly sinks in water.

“in mighty waters” – that they excel and surpass. The Almighty, who is called “mighty in the heights is the Lord” (Psalms 93:4), will exact retribution for “the mighty, all My desire is for them” (Psalms 16:3), from Pharoah and his nation, who were “mighty nations” (Ezekiel 32:18), and how? in “mighty waters.”

Primarily, READING A; perhaps also READING B– like the Lekach Tov.

RASHBAM (1085 - 1174)

רשב״ם

צללו כעופרת – במימות שהן אדירים – במים של ים, אף על פי שהן אדירים כמשברי ים.

THEY SANK LIKE LEAD IN THE MAJESTIC WATERS: In the waters that are majestic. I.e. in the waters of the sea. [They sank in those waters] even though the waters were "as majestic as the breakers of the sea."

READING A: in waters that are mighty. Sank like lead “even though” אף על פי ש the waters were mighty.  

The Rashbam clarifies that the adjective modifies waters, and then addresses the problem of the mixed metaphor–mighty waters ought to inhibit the sinking like lead; Rashbam notes the incompatibility of the imagery, but says that it stands.

Kogut: this is a case where Rashbam decides in favor of the interpretation reflected in the cantillation tradition, with צללו כעופרת distinct from במים אדירים.

In this reading, “mighty” is not “mighty ones” and does not represent the subject of “sank” or the pronominal referent of “covered them”. Kogut sees Rashbam’s reading as the peshat, because of the same collocation in Ps 93:4.

Ibn Ezra B (1088/89-1164 or 1092-1167); “the Long Commentary”

אבן עזרא ב'

נשפת – מגזרת: נשף, כי בנשף הטביע אותם.

צללו – מגזרת: מצולות. ואחרים אמרו, כמו: לקול צללו (חבקוק ג׳:ט״ז).

במים אדירים – דבק עם: צללו, כאלו אמר: צללו במים אדיריםא כעופרת.

ועופרת – מגזרת: עפר, כי הששה מיני מתכות, אם יושמו תחת הארץ, יחסר כל אחד מהם דבר ידוע, בשנים ידועות. ולעולם, העופרת תוסיף.

(א: ״דבק עם ... אדירים״ הושמט ע״י הדומות בכ״י פריס 176 והושלם מכ״י פריס 177.)

THOU DIDST BLOW WITH THY WIND. nashafta (Thou didst blow) comes from the same root as neshef (night). The meaning of nashafta ve-ruchakha (Thou didst blow with Thy wind) is: You brought a wind at night that drowned them.

THEY SANK. tzalelu (they sank) comes from the same root as metzolot (depths). Compare, My lips quivered (tzalelu) at the voice (Hab. 3:16).

IN THE MIGHTY WATERS. This is connected to “they sank”. Our verse is to be read as if written: they sank 3 in the mighty waters as lead. 

AS LEAD. Oferet (lead) comes from the same root as afar (dust). If one puts any of the six kinds of metal in the ground each will lose one of its familiar elements in a given number of years. However, lead will always maintain itself.

READING A:  In this long commentary, Ibn Ezra communicates his interpretation with technical terminology and re-arranging the words. Possibly also through the lemma, “in the mighty waters”, emphasizing the collocation, and including the preposition. Then: “דבק עם”; “in the mighty waters” modifies “they sank”, indicating the location of the sinking.  To emphasize the connection, he also re-orders the words: “as if written: ‘they sank in the mighty waters as lead.”

This might be helpful with the problem of the mixed metaphor, with the sense: “they sank in the mighty waters as lead [sinks, generally, in water].”

Bekhor Shor 12th century

בכור שור

במים אדירים – במים שהם אדירים, כמו אדירים משברי ים (תהלים צ״ג:ד׳), וכן בספל אדירים (שופטים ה׳:כ״ה) – בספל של מים, שהמים נקראו אדירים.1 

ורבותינו קאמרי: {אעפ״י}א שהמים {היו}ב אדירים צללו כעופרת.

ויש לפרש: צללו אדירים כעופרת במים – אנשי החיל שהיו אדירים צללו כעופרת במים.

(ב ההשלמה מספר הג״ן. בליקוט אוקספורד-מינכן: ״רבותינו דרשו אע״פ שהיו אדירים צללו כעופרת״. בהדר זקנים: ״רבותי׳ דרשו שהיו אדירים צוללים כעופרת״.)

במים אדירים – IN MIGHTY WATERS – In waters which are mighty, like:

“mighty breakers of the sea” (Tehillim 93:4) and so too:  “a mighty bowl” (Shofetim 5:25) – [means:] in a bowl of water, for water is called “mighty.”

And our Rabbis said: {even though} the waters {were} mighty, THEY SANK LIKE LEAD.

And it is possible to explain: צללו אדירים כעופרת במים – Mighty ones sank like lead in the water– the warriors, who were “mighty”, sank like lead in water.

READING A and READING B: Bekhor Shor starts off presenting READING A: “In waters which are mighty”, pointing to the same collocation in Ps 93:4, and also proposing a similar association of water and adirim in Judges 5:25.

The interpretation attributed to “Our Sages” is the interpretation of Rashbam, which addressed the mismatch of imagery between mighty waters and sinking like lead:

ורבותינו קאמרי: {אעפ״י}א שהמים {היו}ב אדירים צללו כעופרת.

The Bekhor Shor concludes by presenting READING B, which he presents through a re-ordering of the words, separating adirim from waters, and he then proceeds to unpack the rephrasing:

 צללו אדירים כעופרת במים – אנשי החיל שהיו אדירים צללו כעופרת במים:

“Mighty ones sank like lead in the water– the warriors, who were ‘mighty,’ sank like lead in water.”

R. Avraham b. HaRambam 1186 - 1237

ר אברהם בן הרמב״ם

נשפת – לשון עברי על נשיבת הרוחות (דוגמת) וגם נשף בהם ויבשו כי נשיבת הרוח החזקה מיבשת את הלחלוחיות וכאלו אמר ״תנועת הרוחות משועבדת לרצונך להשיב את הים״ והוא תרגום ר׳ סעדיה ז״ל ״הבבת בריאחך״.

במים אדירים – המים הרבים המאימים בעומקם כמו שיאים הדבר הנכבד אצל מי שרואה אותו נגזר מן אדירים משברי ים.

READING A: “In mighty waters”: the abundant waters, ominous in their depth, the way that an entity that commands honor will threaten/awe one who observes it; is is like “mighty waters, more majestic than the breakers of the sea” (Ps 93:4)

Nahmanides (Ramban; 1194 - 1270)

נשפת ברוחך – אמר ר׳ אברהם: מגזרת נשף, כי בנשף הביא רוח שהטביעה אותם.

ורבינו שלמה פירש: לשון הפחה: וגם נשף בהם ויבשו (ישעיהו מ׳:כ״ד). ויפה פירש.

ודעתי עוד שענינו כמו בבי״ת, נשבת ברוחך, מלשון: כי רוח י״י נשבה בו (ישעיהו מ׳:ז׳), ישב רוחו יזלו מים (תהלים קמ״ז:י״ח). כי שתי האותיות האלה ישמשו בענין אחד, וכן: על גפי מרומי קרת (משלי ט׳:ג׳) – על גבי, אם בגפו יבא בגפו יצא (שמות כ״א:ג׳), וכן: ורכוש להם יבזור (דניאל י״א:כ״ד), בזר עמים (תהלים ס״ח:ל״א) – לשון פזור. וכן בשמות יחליפו אותם, שובך (שמואל ב י׳:ט״ז) ושופך (דברי הימים א י״ט:ט״ז). ולרבותינו במשנה (משנה פאה ו׳:א׳): הבקר לעניים הבקר, כמו: הפקר, ומן עבשו פרודות (יואל א׳:י״ז) יאמרו: עפוש (בבלי פסחים ז׳.), [ואומרים: בן פקועה (בבלי חולין ס״ט.) במקום בן בקועה, מפני שנבקעה ומצאו שם בן תשעה חי.]א וכן על דעתי: הכפישני באפר (איכה ג׳:ט״ז) – כמו הכבישני, מלשון וכבשוה (בראשית א׳:כ״ח), יכבוש עונותינו (מיכה ז׳:י״ט). ובלשונם עוד מדה כפושה (בבלי יבמות ק״ז:), כמו כבושה.

וענין הכתוב: כי ברוח אפך העזה והקשה נערמו מי הים, ונשבת ברוחך אשר אתה מנהג הים וכסמו ים, וזהו: וישב הים לפנות בקר לאיתנו (שמות י״ד:כ״ז), כי שב בו לנהוג בו הרוח כאשר יעשה באיתנו בשוא גליו.

וטעם צללו כעופרת – שבאו במצולות כמו העופרת. והזכיר זה בשירה פעמים: כמו אבן (שמות ט״ו:ה׳), כעופרת, כי גם זה להם מיד י״י, שהיו בהם אנשים רבים יודעים לשחות והיו קרוב ליבשה, אף כי רוכבי הסוסים כולם היו ראויים להנצל כי הסוסים שטים הרבה על פני המים, וכן תפשי המגנים נצלים בימים, ובכאן לא נמלט להם אחד. וזהו טעם: וינער י״י את מצרים (שמות י״ד:כ״ז), שהיה השם מגביהם ברוחו הקשה ומפילם בים, מלשון: וינערו רשעים ממנה (איוב ל״ח:י״ג), והיה החסון לנעורת (ישעיהו א׳:ל״א), מה שמפיץ ומפיל מן הפשתן המתקן אותו.

Translation via sefaria.org

NASHAPHTA’ WITH THY WIND. Rabbi Abraham ibn Ezra said that nashaphta is derived from the root nesheph (twilight), for it was at twilight that He brought the wind which caused the water to return and drown the pursuers. Rashi explained it “as an expression for ‘blowing,’ similar in usage to the verse, When ‘nashaph’ (He bloweth) upon them, they wither.” Rashi has explained it well.

My opinion, furthermore, is that the purport of nashaphta, [written with the letter phei], is like [that written] with a beth: Thou ‘nashavta’ (didst blow) with Thy wind. The usage of the word is similar to: Because the breath of the Eternal ‘nashva’ (bloweth) upon it; ‘yasheiv’ (He bloweth) His wind, and the waters flow. These two letters — [the phei or pei and the beth] — are of similar usage, just as in the verses: ‘al gapei’ (Upon) the highest places of the city, which is like al gabei; ‘im b’gapo’ (if by himself), which is like im b’gabo. Similarly: And substance ‘yivzor’ (he shall scatter) among them; ‘bizar’ (He hath scattered) the peoples. These are expressions of pizur (scattering), [with the letter beth serving here as phei] In proper names, these letters also interchange, e.g., Shovach, and Shophach. And our Rabbis say in the Mishnah: “[If produce is proclaimed] hevkeir (ownerless) for the benefit of the poor [only], it is deemed hevkeir (ownerless).” [The word hevkeir] is like hephkeir (ownerless). From the expression, The grains ‘avshu’ (shrivel) comes the word ipush (musty). The term ben p’kua, [an animal taken alive out of the slaughtered mother’s womb], is used in place of ben b’kua, because the mother was “ripped open” and there was found in it a living offspring of nine months.

In my opinion also, ‘hichpishani’ in ashes is like ‘hichbishani’ (He presses me) [or “He made me cower”] in ashes, the usage of the word being similar to: And replenish the earth, ‘v’chivshuha’ (and subdue it); ‘yichbosh’ (He will subdue) our iniquities. In the language of the Rabbis we also find: “a measure which is k’phushah,” meaning k’vushah, [a measure into which the contents have been “compressed”, and which therefore contains more than its normal measure].

The purport of the verse is thus: “with Your strong and mighty wind, the waters of the sea were piled up, and when You blew the wind with which You control the sea, the sea covered them.” This is the intent of the verse, And the sea returned to its strength when the morning appeared, for He caused the wind to blow on it as He does at His strength when He ruleth the proud swelling of the sea.

‘TZALALU’ AS LEAD. They went down into “the depths” (m’tzoloth) of the sea as lead. Now Moses mentioned this in the Song twice: They went down into the sea like a stone, and as lead, [mentioned in the verse here], in order to emphasize that this too came upon them from the hand of G-d. There were many persons among the Egyptians who knew how to swim, and they were near dry land, and surely all those who rode on the horses could be expected to be saved since horses are accustomed to swimming in water. Similarly, those that handle the shield can save themselves in water, and here not one of them escaped! This is the meaning of the verse, And the Eternal overthrew (‘vay’na’er’) the Egyptians in the midst of the sea. He lifted them with His rough blast, and He lowered them into the sea. The usage of the word is similar to that in the verses: And the wicked ‘v’yina’aru’ (shall be shaken) out of it; And the strong shall be ‘lin’oreth’ (as tow), ‘n’oreth’ being that which is separated and falls off from the flax when it is being prepared [for spinning].

Ramban does not take a position regarding the ambiguity of adirim.  He does describe a scenario in which some Egyptians are tempest-tossed, but relates this to scriptural references to the wind, rather than the question of the meaning and syntaxtic function of  אדירים.

Ramban brings Exodus 14:27 into the discussion:

וַיְנַעֵ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת⁠־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃

Hashem shook4 the Egyptians into the midst of the sea.

Alhatorah.org note: 4. shook | וַיְנַעֵר – The word might refer to the up and down movement of the Egyptians in the raging sea (Rashi) or perhaps to their being tossed from their chariots into the water (Sforno, R. Hirsch).

HADAR ZEKENIM (12th - 13th century compilation)

צללו כעופרת במים אדירים – רבותי׳ דרשו שהיו אדירים צוללים כעופרת.

וי״מ דקאי אדירים אבני חילו. וי״מ דהרבה מהם פורחים באויר על ידי כשוף. ובאו גבריאל ומיכאל והכום על ראשיהם והפילום לארץ. ונדונו שם בג׳ מיתות. בעופרת. באבן. ובקש. הרשעים היו כקש. לכן לא מתו מיד שדין ייסורין קשה משל גיהנם. ובינוניים כאבן. וצדיקים כעופרת שמתו מיד. וי״מ איפכא דצדיקים כקש. ורשעים כעופרת שמתו מיד ונכנסו בגיהנם לפי שגיהנם דין קשה גדול.

" צללו כעופרת במים אדירים – Our Sages expounded that ‘mighty ones’ sank like lead.

And some interpret that "mighty" refers to their warriors. And some say that many of them were floating in the air through magic. And Gabriel and Michael came and struck them on their heads and cast them down to the ground. And they were judged there with three types of deaths: by lead, by stone, and by straw. The wicked ones were like straw. Therefore, they did not die immediately because the judgment of suffering is more severe than Gehenna (hell). And the intermediate ones were like stone. And the righteous ones were like lead, dying immediately.

But some say the opposite: that the righteous ones were like straw, and the wicked ones were like lead, dying immediately and entering Gehenna because the judgment of Gehenna is severe and great.”

READING B: “mighty ones” refers to the Egyptians.  The discussion of multiple types of death– sinking immediately like lead, or being tempest-tossed–relates to some of the grammatical and logical issues around the syntactic ambiguity, from a different perspective.

R. Yaakov b. Asher (Tur) (1269-1343)

נשפת ברוחך – פי׳ ר׳ אברהם מגזרת נשף כי בנשף הביא רוחו להטביעם. והרמב״ן פי׳ כמו נשבת בבי״ת מלשון ורוח השם נשבה בו: ואומר א״א הרא״ש זצ״ל הטעם שאמר תחלה וברוח אפיך נערמו מים וכאן אומר נשפת ברוחך כדי להגדיל הנס כי ברוח האף הוא חם מתוך הקיפוי ורוח הפה הוא קר מקפיא המים וכאן היה רוח האף החם מקפיא המים ורוח הפה מתירם: צללו כעופרת – שבאו במצולות כמו העופרת והזכיר זה לומר שמאת השם היה להם זה שאע״פ שהיה בהם רבים שהיו יודעים לשוט והיו קרובים אל היבשה אף כי רוב רוכבי סוסים היו ראוים להנצל כי הסוסים שטים על פני המים וכן תופשי המגינים ניצולים אעפ״כ לא ניצול מהם אחד וזהו וינער ה׳ את מצרים בתוך הים שהגביהם ברוח הקשה והפילם בים:

נשפת ברוחך, "You blew with Your wind." Ibn Ezra, pointing out that the meaning of the root נשף is used to describe the evening, claims that God's making the walls of frozen waters collapse was caused by a wind blowing in the evening. My sainted father, the רא"ש, said that the reason that the Torah wrote the line וברוח אפיך נערמו מים before, while here the Torah writes נשפת ברוחך, [two phrases describing activities of רוח, Ed.] is intended to make the miracle appear as even greater than meets the eye at first glance. אף and רוח אף always suggests something hot. Anger is the result of a person becoming "heated." When the result is that water turns to ice, as was the case here, this is an even greater anomaly. On the other hand, the רוח הפה, [the רוח associated with נשף without the word אף nose, is the exhaling which is an integral part of speech. Ed.] dissolved these ice-cubes.

 צללו כעופרת, "they sank like lead." They descended into the depths as if they had been lumps of lead. The reason Moses makes mention of this is to tell us that this was a deliberate act of God. Although many of the Egyptians did know how to swim, this did not help them at all. No doubt many of them were quite near the shore when all this happened, and yet, not a single one of them managed to escape. Most horsemen would normally be able to save themselves in such conditions, as horses float on the surface of the water, but on this occasion not a single one did. This is the meaning of the line וינער ה' את מצרים בתוך הים, "the Lord poured the Egyptians into the middle of the sea" (Exod 14,28), that he lifted them up by means of a strong wind and cast them into the sea.

The Tur cites some of Ramban’s interpretation, with a focus on sinking like lead. He does not relate directly to the ambiguity of adirim.

R. Levi ben Gershom (Ralbag; 1288- 1384)

רלב״ג ביאור הפרשה

הנה נשפת ברוחך שחידשת, והשבת עליהם מי הים; וסיבבת שנהפך עליהם הרע אשר יזמו לעשות במהירות נפלא, עד שצללו במים אדירים כמו שיצלול העופרת במהירות נפלא, ליתרון כבדותו.

"Behold, you blew a great wind that you created, and caused the waters of the sea to eturn upon them; and you have turned [the situation around] for the evil that they plotted to do reversed upon them in marvelous swiftness, to the extent that they sank in the mighty waters like lead sinks, in wondrous swiftness, because of the greatness of its weight."

READING A: “sank in ‘mighty waters’”: rearrangement of word order, and context.

R. Isaac Abarbanel (1437-1509)

אברבנאל

ובעבור שכיון האויב הזה לכלות את כל זרע יעקב לכן ימינך ה׳ תרעץ אויב שאתה אלהינו נשפת ברוחך כסמו ים והוא הרוח אשר נשף באשמורת הבקר שאז נשפת והסכמת עליהם באותו רוח באופן ששבו המים מאליהם וכסמו ים עד שצללו במים אדירים כעופרת כבד שיורד למטה ולא יציף ולא יעלה למעלה.

Chatgpt:

And because the intention of the enemy was to annihilate all the offspring of Jacob, therefore, your right hand, O Lord, will crush the enemy. For You, our God, breathed with your wind and  the sea covered them, and it is the wind that blows in the morning watch, for You  then blew and  והסכמת עליהם them with that same wind in a manner that the waters returned on their own, and the sea covered them, to the extent that they sank in the mighty waters like heavy lead that descends below and does not float and does not rise up.

READING A: “sank in ‘mighty waters’ like lead’”: rearrangement of word order, and context, similar wording to Ralbag.

Sforno (~1470-~1550)

נשפת ברוחך – באותו הרוח עצמו שהקפיא קרקע הים ונעשה דרך לעבור גאולים נשפת לכסות הרודפים ולאבדם.

אדירים – שרים וראשי עם צללו כעופרת במים. ומהם היו ה״שָׁלִשִׁ֖ם עַל⁠־כֻּלּֽוֹ״ (שמות י״ד:ז׳) שמנה פרעה על כל רכב מצרים.

נשפת ברוחך – You used the very same wind You had used to dry out the sea bed so that it became a path for the redeemed [Israelites] to cross– you blew it to cover the pursuers and to eradicate them.

אדירים – the chiefs and heads of the nation sank like lead in the water. And among them were those שלישים על כולו, “captains over all of them” [Exod 14:7]

READING B:  rearranging the word order, and reference to another verse to support the application of “mighty” to the Egyptians rather than the waters. Presumably, Seforno is also influenced by rabbinic midrashic precedent, as argued by Kogut. Kogut also suggests that Sforno’s motivation was to supply a subject for the verb צללו and a referent for the pronominal suffix of כסמו.

R. Chayyim b. Atar (Or HaChayyim) (1696 - 1743)

אור החיים

נשפת ברוחך וגו׳ – ג׳ פורעניות כנגד ג׳ מחשבות, כנגד מה שאמר אחלק שלל כסמו ים בזה הגם שימלטנו סום וישוט בים הנה שללו אבד,

וכנגד העינוי שחשב על היהודים כרמוז באומרו תמלאמו נפשי.

גם מה שחשב להריק חרבו אמר צללו וגו׳ פירוש מתו, ולא מתו תכף ומיד אלא צללו כעופרת במים אדירים ואמרו ז״ל (מכילתא) שהיו המים מעלים אותם עד לשמים ומורידים אותם עד התהום והיו מתים באריכות זמן,

והוא אומרו כעופרת במים אדירים יכוין לב׳ דברים,

הא׳ הוא השקיעות, והוא אומרו צללו כעופרת,

והב׳ הוא מניעתם מלמות תכף ומיד, והוא אומרו במים אדירים והם יעלום ממעל וימנעום ממות תכף ומיד

שיר ושבח לאלהים על נסיו ומופתיו.

נשפת ברוחך, "You blew with Your wind, etc." This verse enumerates three disasters corresponding to three of Pharaoh's intentions. The reason that Pharaoh (and the Egyptians) were covered by the sea was because he had said: "I will divide the spoils." Even though under normal conditions the horses could have saved themselves by swimming, he was made to lose his own most treasured property, his horses.

He and the Egyptians died a slow death as retribution for their declared intention to oppress the Jews even more harshly and to kill their leaders.

Scripture says  צללו because of the Egyptians’ plan to slay the Israelites, meaning “they died.” And they did not die immediately right away but rather sank like lead “in mighty waters.”

Our Sages (in the Mekhilta) stated that the waters were raising  them up to the sky and bringing them down to the depths, so they were dying over a prolonged time.

And in saying “sank like lead in mighty waters” two things are intended:

One is the sinking, and this is what Scripture says in “they sank like lead”

And the second is the prevention from dying immediately, and this is what Scripture says “In mighty waters”, that they lifted them up above and prevented them from dying immediately straightaway.

[In recognition of these things, the Israelites sang] song and praise to God for his miracles and wonders.

READING A: to support the reading of “mighty waters”, the Or HaChayim relies on the Mekhilta’s description of the raging waters tossing the Egyptians about, to prevent them from dying quickly. There is some acknowledgement of the incompatibility of the simile “like lead” with this image of being tempest-tossed by raging seas, but the Or HaChayim glosses over this inconsistency rather than resolving it.

R. Yitzchak Shemuel Reggio (Yashar; 1784-1855)

ר' י.ש. ריגייו

נשפת ברוחך – לשון הפחה, וכן גם נשף בהם ויבשו (ישעיה מ׳ כ״ד), והענין שגזר ה׳ על הדרך שתחת רגליהם שישוב לאיתנו, ואז צללו עמו למטה:

S.D. Luzzatto (Shadal; 1800-1865)

שד״ל

שפת – לשון נשיבה והוצאת הרוח מן הפה, ומזה בהפוך אותיות נפש, כאשר מצאנו נפשו גחלים תלהט (איוב מ״א:י״ג) שהכוונה נשימתו, וכן רוח ונשמה תחלת הוראתם האויר שבעלי חיים שואפים ומוציאים בפיהם כי ידוע בכל הלשונות כי המלות המורות על ענינים רוחניים נאמרו תחלה על ענינים גופניים. נשפת ברוחך – משל כמו למעלה (ח׳) וברוח אפיך; והנה בספור לא נזכר רוח אצל טביעת המצרים וזה מחזק מה שכתבתי למעלה (י״ד:כ״ד), כי באמרו וישקף ה׳ אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן נכללו קולות וברקים וחִצֵי שדי ורוח סערה.

צללו – שקעו, ועיין למעלה על במצולות.

כעופרת – שממהרת מפני כובדה לשקוע ולהסתר מן העין.

אדירים – חזקים, עיין למעלה (פסוק ו׳) על נאדרי בכח.

You blew (nashafta). The Hebrew is synonymous with neshivah (“blowing”). With metathesis, this [root nashaf] yields nefesh (“breath,” “soul”), as in, “His breath [nafsho] kindles coals” (Job 41:13). Similarly, ruaḥ and neshamah (synonyms for “soul”) originally referred to the air that living creatures inhale and exhale. It is well known that in all languages, words that refer to intangible things were originally used for physical things.1

You blew with Your breath (be-ruḥakha). A figure of speech like the one above, “With a breath [u-v’-ruaḥ] from Your face” (v. 8). In the [narrative] account [preceding the Song], there is no [express] mention of wind in connection with the drowning of the Egyptians; this supports my comment above (on 14:24) that the statement that “the Lord looked toward the camp of the Egyptians with a pillar of fire and of cloud” implies that there were thunder, lightning, and “arrows of God” as well as a stormy wind.

they sank (tsalalu). See above on the word bi-metsolot (in v. 5). like lead. Which, because of its weight [i.e. density], is quick to sink and disappear from view. terrible (addirim). Mighty; see above (v. 6) on the phrase נאדרי בכח.

READING: Shadal does not explicitly relate to the ambiguity. His emphasis on “sinking like lead” as indicating immediate death would be more compatible with READING B.

R. Samson Raphael Hirsch (1808-1888)

German

נשפת V. 10.

 נשף

das verstärkte נשב, wehen. Da נֶשֶף sowohl Abend- als Morgendämmerung heißt, so scheint die Grundbedeutung: räumlicher und zeitlicher Übergang zu sein. Da נשף als Zeitwort nur hier und in וגם נשף בהם ויבשו (Jesaias 40, 24) vorkommt, so kann es auch vielleicht in noch engerem Zusammenhang mit der Bedeutung נֶשֶף, ein Umspringen des Windes bedeuten. Ein Ostwind hatte das Meer gespalten und getürmt. Gott ließ durch einen Westwind die Wasser wieder zurückkehren.

במים אדירים  — selbst die Gewalt mächtig wogender Wasser hielt sie nicht oben, sondern regungslos sanken sie aus ihren Wagen in die schattige Tiefe.

ר' שמשון רפאל הירש

נשפת – ״נשף״ הוא צורה מוגברת של ״נשב״. ״נֶשֶף״ מורה על דמדומי ערב וגם על דמדומי בוקר [עיין ברכות ג:], ומשמעותו הבסיסית: מעבר במקום ובזמן. הפועל ״נשף״ מופיע רק כאן ובישעיהו (מ, כד): ״וְגַם נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ״. לכן יתכן של״נָשַׁף״ יש קרבה גדולה ל״נֶשֶׁף״, שינוי פתאומי ברוח. רוח קדים בקעה את הים והעמידה אותו כחומה; ועל ידי רוח מערבית, גרם ה׳ למים לשוב למצבם הקודם.

במים אדירים – אפילו הכח האדיר של המים הגואים לא יכול היה להחזיקם צפים על פני המים; אלא הם שקעו דוממים אל תוך מעמקי הים.

“Mighty waters”– even the mighty power of the rising waters was not able to hold them floating on the surface of the waters; rather, they sank down motionlessly into the depths of the sea.

READING: READING A. R.  Hirsch addresses the incongruity of the imagery of sinking like lead and being tempest-tossed, resolving it, like the Rashbam, with “even”--despite the raging waters, they sank immediately.

But check:Ramban brings Exodus 14:27 into the discussion:

וַיְנַעֵ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת⁠־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃

Hashem shook4 the Egyptians into the midst of the sea.

Alhatorah.org note: 4. shook | וַיְנַעֵר – The word might refer to the up and down movement of the Egyptians in the raging sea (Rashi) or perhaps to their being tossed from their chariots into the water (Sforno, R. Hirsch).

Malbim  (1809- 1879)

מלבים

נשפת – אולם אתה נשפת ברוחך שעי״כ שבו המים על מצרים, ועי״כ כסמו ים, והאדירים שהם פרעה ושלישיו צללו כעופרת במים ולא יכלו לשוט ע״פ המים כעופרת:

"nashafta” – However, you blew with your wind, and thereby, the waters turned back upon Egypt, and thereby, the sea covered them.

And “the mighty ones,” who are Pharaoh and his captains, sank like lead in the water and could not float upon the water, like lead.

READING: READING B: Malbim adds a definite article, האדירים, “the mighty ones”, separating this from “waters” and making clear that it’s a substantive noun, whom he identifies with Pharoah and his captains, saying that they sank like lead “in water”. The Malbim presumably follows the Talmudic midrash.

פרק יד: פסוק טז:

…בעת שנטה משה את ידו היה הנס הראשון שנבקעו המים, ואז התעורר רוח קדים עזה אשר החריב את מי הים כמ״ש הלא את המחרבת מי תהום רבה… וכ״ז נעשה לצורך ישראל, ואח״ז יבוארו יתר הנסים שנעשו לצורך טביעת המצריים…:

Does Malbim elsewhere elaborate on the miracles of the sea, like his enumeration of the plagues in Egypt?

Exod 15:21

(כא) וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי⁠־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃

 Miryam sang responsively1 to them, "Sing to Hashem for He has triumphed gloriously; a horse and his rider He has hurled into the sea."

MEKHILTA: tossing up and down

Chapter 14:27

ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו, אין איתנו אלא אלא תקפו שנ' איתן מושבך (במדבר כד). ר' נתן אומר אין איתן אלא ישן וקשה שנ' הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם ה' גוי איתן הוא גוי מעולם הוא (ירמיה ה): ומצרים נסים לקראתו, ללמדך שלכל צד שהיה מצרי נס היה הים רץ כנגדו. משל למה הדבר דומה ליונה שברחה מבן נץ ונכנסה לטרקלין של מלך פתח לה המלך חלון מזרחית יצאת היונה והלכה לה נכנס בן נץ אחריה נעל המלך בפניו את כל החלונות התחיל המלך מורה בו בחצים כך כשעלה האחרון שבישראל מן הים ירד האחרון שבמצרים לתוך הים התחילו מלאכי השרת לזרוק בהם חצים ואבני אלגביש אש וגפרית כענין שנאמר ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגו' אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו (יחזקאל לח): וינער ה' את מצרים, כאדם שמנער את הקדרה התחתון שלה עולה למעלה ועליון יורד למטה. ד"א וינער ה' את מצרים נתן להם כח נערות כדי לקבל את הפורענות, ד"א וינער ה' את מצרים מסרם כאלו בידי מלאכים נערים כאלו בידי מלאכים אכזרים שנ' ומלאך אכזרי ישלח בו (משלי יז) ואומר תמות בנוער נפשם וגו' (איוב ל״ו:י״ד).

(Exodus 14:27) "And Moses stretched forth his hand upon the sea, and the sea returned towards morning to eithano. "eithano" signifies "His strength" as in (Numbers 24:21) "Eithan is your dwelling." R. Nathan says: "Eithan" signifies "hardness," as in (Jeremiah 5:15) "Behold, I am bringing against you a nation from afar, house of Israel, says the L rd, a nation that is eithan, an enduring nation." "And Egypt fled towards it": to apprise you that wherever Egypt fled, the sea pursued it. An analogy: A dove, fleeing a hawk, enters a king's palace, whereupon the king opens the eastern window for her, whence she escapes. The hawk, following, the king closes all the windows and begins shooting arrows at it. Similarly, when the last of the Israelites ascended from the sea, the first of the Egyptians entered it, whereupon the ministering angels began shooting arrows at them, and hailstones, fire, and sulphur, as it is written (Ezekiel 38:22) "And I will punish him (Gog) with pestilence and with blood, and with torrential rain, and hailstones, fire, and sulphur will I rain upon him and upon his wings, and upon the many peoples that are with him." "And the L rd shook out Egypt": as one shakes out a pot, its bottom ascending, and its top, descending. Variantly: "Vayenaer the L rd, Egypt, etc.": The L rd "invigorated" Egypt in order to (be able to) receive the punishment. Variantly: "Vayenaer the L rd, Egypt, etc.": He delivered them into the hands of "young," cruel angels, viz. (Mishlei 17:11) "And a cruel messenger will be sent against him," and (Iyyov 36:14) "Their souls will expire by youth" ("noar").

https://www.sefaria.org/Mekhilta_DeRabbi_Yishmael.14.31.2?lang=bi

וירא ישראל את היד הגדולה, מיתות חמורות מיתות משונות זו מזו לפי שהביא עליהם כמה מיתות בים. ר' יוסי הגלילי אומר מנין שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות, במצרים מה הוא אומר ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע וגו' ועל הים מהו אומר וירא ישראל את היד הגדולה וגו' כמה לקו באצבע עשר מכות אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות. ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שכל מכה ומכה שלקו המצרים במצרים היתה של ארבע מכות וגו'.

See:  https://www.thetorah.com/article/a-personified-reed-sea: David Rothstein, “A Personified Reed Sea”