CHESHVAN supplement to GENESIS 10:21: Genesis 5:32; Genesis 6:21, Genesis 9:24, Genesis 10:2, and Genesis 11:10.
Shem, Ham, Japheth: Gen 6:10; 9:18; 10:1
וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֣וֹלֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃
alhatorah.org: “Noach was five hundred years old, and Noach fathered Shem, Cham, and Yefet.”
בראשית רבה כו: ג
(ג) וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת, וַהֲלוֹא יֶפֶת הוּא הַגָּדוֹל, אֶלָּא בַּתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ שֶׁהָיָה צַדִּיק, וְנוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל, וְשֶׁיִּחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עָלָיו, וְשֶׁאַבְרָהָם עָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, וְשֶׁנִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּתְחוּמוֹ. שִׁמְעוֹן בַּר חוּטָה אָמַר שֶׁמִּנְיַן אוֹתִיּוֹתָיו תָּלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדוֹרוֹת מִן הַמַּבּוּל וְעַד הַהַפְלָגָה, שְׁלשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה.
Translation (sefaria.org):
Noah sired three sons, Shem, Ham, and Yafet. And was not Yafet the oldest? Rather, at first you seek the one who was righteous (Shem), and was circumcised when he was born, and who had his name singled out by the Holy-One-Blessed-Be-He, that Avraham would come from his lineage in the future, as would the one who would serve as High Priest, and the Beit Hamikdash would be built in his region. Shimon bar Huta said, "(Because of) the numerical value of his letters, the Holy-One-Blessed-Be-He suspended for the generations of the flood until the (generation of) scattering, three hundred and forty years (the value of Shem's name in gematria)."
Rashi:
בן חמש מאות שנה – אמר ר׳ יודן: מה טעם כל הדורות הולידו למאה שנה, וזה לחמש מאות? אמר הקב״ה: אם רשעים הם הרי יאבדו במים זהא ורע לצדיק זה, ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות תיבות הרבה. כבש את מעיינו ולא הוליד עד חמש מאות שנה, כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשים לפני המבול, דכתיב: הנער בן מאה שנה ימות (ישעיהו ס״ה:כ׳), ראוי לעונש לעתיד, וכן לפני מתן תורה.
את שם ואת חם ואת וגו׳ – והלא יפת הגדול הוא. אלא בתחילה אתה דורש את שהו צדיק, ונולד כשהוא מהול, ושאברהם יצא ממנו, כן בבראשית רבא (בראשית רבה כ״ו:ג׳).
בן חמש מאות שנה FIVE HUNDRED YEARS OLD – R. Judan said: "How is it that all the previous generations had children at the age of hundred years and this one (Noah) at the age of 500 years? The Holy One, blessed be He, said, "If they (Noah's children) be wicked, they will perish by the water of the Flood and it will grieve this righteous man; if they be righteous, I shall have to trouble him to construct several arks." He therefore restrained him from having children until he was 500 years old, in order that Japhet, the oldest of his sons (cf. Rashi on Genesis 10:21) should not reach the punishable age before the Flood. For it is written (Isaiah 65:20), "For as a lad shall one die when he is one hundred years old", meaning, that in the future time, he will only then be of punishable age, and this was so, too, before the giving of the Torah (Genesis Rabbah 26:2) . את שם ואת חם ואת יפת SHEM, HAM AND JAPHETH – But was not Japheth the eldest? But you
naturally first interest yourself in Shem who was a righteous man, who was born circumcised (a sign of righteousness) and from whom Abraham was to descend (Genesis Rabbah 26:3).
NOTE: According to Genesis Rabbah, followed by Rashi, Japheth was the eldest of Noah’s sons, but Shem is named first in this list because of his greater merit. This is our READING A in Gen 10:21.
Lekach Tov
ויולד נח את שם – שם קטן שבכולם היה. שנא׳ ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול (בראשית י״א:י׳). אלא יפת גדול שבהם היה. וגדול משם שתי שנים. וכשהיה יפת בן ק״ב שנה. היה שם בן מאה שנה. לכך נא׳ שם בן מאת שנה. ולמה הקדים את שם. על שם ייחוס שיצא ממנו אברהם.
“And Noah fathered Shem” Shem was the youngest of all of them. As it is written, “And he fathered Arpachshad two years after the flood” (Genesis 11:10). Rather, Japheth was the oldest among them, older than Shem by two years. When Japheth was one hundred and two years old, Shem was a hundred years old. Therefore, it is said “Shem was a hundred years old.” And why was Shem mentioned first? Because of the lineage, that Abraham emerged from him.
NOTE: Like Genesis Rabbah and Rashi, Lekach Tov states that Japheth was the eldest of Noah’s sons, but Shem is named first in this list because of his greater merit. = READING A in Gen 10:21.
Ibn Ezra Commentary B
יש אומרים: כי יפת הוא הגדול, ויש אומרים: כי שם הוא הגדול. ובפרשת שם בן מאת שנה (בראשית י״א:י׳) אפרש זה.
There are those who say that Japhet was the eldest and there are those who say that Shem was the eldest. And in the section “Shem was one hundred years old” (Gen 11:10), I will explain this.
NOTE: Ibn Ezra notes the uncertainty about the ages (which arises primarily because of the ambiguity in Gen 10:21) and defers his explanation to his comment on Gen 11:10.
Bekhor Shor
את שם את חם ואת יפת – לפי ששם חשוב מכולם מנה אותו ראשון, ואף על פי שהוא הקטון, כמו שמוכיחים הפסוקים, ומפורש בסנהדרין בפרק בן סורר (בבלי סנהדרין ס״ט:). ומאחר שהתחיל בשם, מונה למפרע עד יפת שהוא הגדול.
alhatorag.org translation:
SHEM HAM AND JAPHETH: Shem is listed first, because he was more important than all the other [sons]. This is despite the fact that he was the youngest, as the biblical verses prove and as is explained in Sanhedrin, in the chapter of the rebellious son(69b). Once the text began with Shem, it then listed [Noah’s three children] in reverse [birth order,] finishing with Japheth, the oldest one.
NOTE: Like Genesis Rabbah, Rashi, and Lekach Tov, Bekhor Shor states that Japheth was the eldest of Noah’s sons, but Shem is named first in this list because of his greater merit (“importance”). He further addresses the fact that Shem’s name is followed by Ham in this list, rather than by Japheth, presumably to state that this order does not indicate that Ham was either older or more meritorious than Japheth. = READING A in Gen 10:21.
Radak
ויולד נח את שם את חם ואת יפת – דעת רבותינו ז״ל (בראשית רבה כ״ו): כי יפת הוא הגדול, ולמדו זה ממה שאמר: ויהי שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול (בראשית י״א:י׳) ואם שם היה גדול הרי היה לו מאה שנה אחר המבול, נחשוב, כי נולד בשנת אחת וחמש מאות שנה לנח, מפני ימי העבור, כי כשהיה בן חמש מאות שנה נזקק עם אשתו ונתעברה, והמבול היהג בשנת שש מאות לנח (בראשית ז׳:י״א). והנה היה שם בבא המבול בן מאה פחות שנה ואחר המבול היה בן מאה, ואיך אמר שנתים אחר המבול (בראשית י״א:י׳)? אלא יפת היה הגדול, וכן אמר: אחי יפת הגדול (בראשית י׳:כ״א).
ואף על פי שרבותינו ז״ל אמרו כך ישה לתמוה: היאך כתב בכל מקום שזכר שלשתם שם חם ויפת (בראשית י׳:א׳) – מלמד ששם היה גדול ויפת הקטן? ומה שאמר: שנתים אחר המבול (בראשית י״א:י׳) – ר״ל אחר תחלת המבול, והיה אז שם בן מאה פחות שנה כמו שכתבנו, וכשעבר המבול היה בן מאה שנה,ו והיה שנה אחר המבול והחלהז השנה השניה ומנה אותה לשנתים ולא מנה אותה על מאה לפי שלא שלמה לה.
alhatorag.org translation:
ויולד נח את שם, את חם, ואת יפת, in the opinion of our sages (Sanhedrin 69) Yaphet was the oldest. They derived this from Genesis 11,10 where the Torah writes ויהי שם בן מאה שנה ויולד את ארפחשד שנתים אחר המבול, “Shem was 100 tears old when he begat Arpachshad 2 years after the deluge.” If Shem had been the eldest, he would have been 100 years old already at the end of or during the deluge, not 2 years later. We think that Shem was born during Noach’s 501st year, allowing for the fact that the year was a leap year, and his wife had become pregnant when Noach married her when he was 500 years old. The deluge commenced in the 600th year of Noach’s life. As a result, Shem was 99 years old when he entered the ark at the start of the deluge. After the deluge he was only 100 years old. How could the Torah describe him as 100 years old 2 years after the deluge? We must therefore conclude that Yaphet was the eldest. This is also how we must understand Genesis 10,21 אחי יפת הגדול, “the brother of Yaphet, the senior.”
Even though our sages have arrived at this conclusion, we must wonder why, every time, the three brothers are mentioned together, Shem is always mentioned as the first one. Surely, this suggests that Shem was the oldest. The words “2 years after the deluge,” may be understood as “2 years after the beginning of the deluge.” At that time Shem would have been 99 years old as we have mentioned already. When the Torah speaks of his son being born 2 years after the deluge, we must understand this as at the beginning of the second year after the deluge.
NOTE: Radak records the rabbinic view that Japheth was the eldest of Noah’s sons, but rejects it, insisting that since Shem is named first in this list and others, it is clear that he was the eldest (and he offers an alternative calculation to the rabbinic one, to justify how Shem’s seniority can work with the reports about years for the flood, and the end of the flood, and Shem’s birth and fatherhood). This accords with Radak’s adoption of READING B in Gen 10:21.
Mizrahi
כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו. בב״ר דכתיב אחי יפת הגדול ופרש״י הגדול שב אל יפת לא אל שם והוכיח זה מן המקראות ומה שהוצרך לתת טעם איחור הולדתו מכל שאר אנשי דורו כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשים בעת המבול ולא הספיק לו מה שאמר מפני שאם הי׳ מוליד קודם היותו בן ת״ק אם היו רשעים יאבדו במי המבול וזה רע לצדיק ואם היו צדיקים היה מטריחו לעשות תיבות הרבה לפיכך כבש מעיינו ולא הוליד עד בן ת״ק שנה הוא מפני שבזולת זה עדיין יש לטעון מה הרויח נח בהמתנתו עד ת״ק שנה עדיין הקושיא במקומה עומדת שאם יהיו רשעים יאבדו במים וזה רע לצדיק ולפיכך השיב ואמר שמבן חמש מאות שנה ומעלה כל הנולדים לו לא יהיו בני עונשין ואם תאמר בב״ר נחלקו ר׳ יודן ורבי נחמיה רבי יודן אמר מה טעם כל דורו מוליד למאה שנה ולמאתים שנה ונח הוליד בת״ק שנה אמר הקדוש ב״ה אם רשעים הם יאבדו במבול ורע לצדיק ואם צדיקים הם אטריח עליו ויעשה תיבות רבות וכבש מעיינו ולא הוליד עד בן ת״ק שנה ורבי נחמיה אמר אפי׳ יפת היותר גדול לכשיבא המבול אינו בן מאה שנה הראוי לעונשין ורש״י ז״ל איך ערב דברי שניהם וכתבן בשם רבי יודן יש לומר שרש״י ז״ל סובר שרבי יודן מודה לר׳ נחמיה שמבן ת״ק שנה ומעלה כל הנולדים לו אינן בני עונשין דאם לא כן עדיין הספק במקומו עומד שאם יהיו רשעים יאבדו במבול ורע לצדיק אלא שרבי נחמיה חולק על רבי יודן ואומר קודם חמש מאות שנה כל הנולדים היו בספק רשעים ולפיכך כבש מעיינו עד בן חמש מאות שיצאו מכלל ספק רשעים לא שאם היו צדיקים היה מטריחו בתיבות רבות כי אין חשש מזה ולפיכך ערב דברי ר׳ נחמיה עם דברי ר׳ יודן מכיון שבדברי ר׳ נחמיה אין בם מחלקות כלל ששניהם שוים שהפחותים ממאה שנה אינן בני עונשין:
NOTE: Mizrahi follows Rashi in understanding that Japheth was the eldest of the sons and grapples with the reasoning and calculations around Noah’s delayed fatherhood. = READING A in Gen 10:21.
Shadal
את שם את חם ואת יפת – הנכון כדעת רמב״ן כי יפת הוא הגדול, כמו שכתוב אחי יפת הגדול (למטה י׳:כ״א) וחם הוא הקטון ככתוב את אשר עשה לו בנו הקטן (למטה ט׳:כ״ד), והקדים שם בעבור מעלתו (לאו מפני שהוא אבי כל בני עבר וממנו יצאו אברהם וישראל), ואחר שהתחיל בשם הזכיר אחריו חם כי אחריו נולד, ואח״כ הזכיר יפת אעפ״י שהיה הראשון. ומתחלה הייתי אומר כרלב״ג כי שם הוא הקטן כי מצאנו שהוליד את ארפכשד שנתים אחר המבול (למטה י״א:י׳) ושהיה אז בן מאה שנה, והייתי אומר כי מאחר שהתחיל נח להוליד בן חמש מאות שנה הוליד בשנה ההיא את יפת, ובשנת תק״א הוליד את חם, ובשנת תק״ב הוליד את שם, ובשנת שש מאות בא המבול, ושנתים אחר המבול היה נח בן תר״ב שנים, ושם היה בן מאה שנה, ועתה רואה אני שאין זה מוכרח, אלא בשנת ת״ק הוליד את יפת. ואחר שתי שנים הוליד את שם, ואחר זמן הוליד את חם. ומ״מ יש מכאן ראיה (כמו שכתב שם רש״י ז״ל) כי שם איננו הבכור, ושיפה עשו בעלי הטעמים שהדביקו מלות יפת הגדול (למטה י׳:כ״א) ולא נקדו אחי יפת במרכא טפחא.
alhatorag.org translation:
Shem, Ham, and Japheth. Nachmanides correctly explains that Japheth was the eldest, as it is written, “He [Shem] who of the eldest brother, Japheth, was [the worthy] brother [aḥi Yefet ha-gadol]” (Gen. 10:21), whereas Ham was the youngest, as it is written, “[Noah learned] what his youngest son [beno ha-katan] had done to him” (Gen. 9:24). Shem was mentioned first, however, because of his superior qualities, or because he was the father of all the “trans-river” peoples from whom descended Abraham and Israel. Since the text begins with Shem, it mentions Ham next because he was born after Shem, and then it mentions Japheth, although he was the eldest. At first I agreed with Gersonides that Shem was the youngest, for we find that he begot Arpachshad two years after the Flood (Gen. 11:10), at the age of 100. Thus I would have said that since Noah began to beget at the age of 500, he begot Japheth in that year, Ham in the 501st, and Shem in the 502nd. Then, in Noah’s 600th year, came the Flood; two years later, Noah was 602 and Shem was 100. Now, however, I see that this need not be so, but rather Noah begot Japheth at age 500, then two years later he begot Shem, and then still later Ham. In any case, there is proof from here that Shem was not the eldest, as Rashi comments, and that the accentuators rightly connected the words Yefet ha-gadol (Gen. 10:21) and did not connect the words aḥi Yefet together with a merkha tipḥa [i.e., they read the phrase as “the brother of Japheth the eldest,” not “the eldest brother of Japheth”].
NOTE: Shada”l is a bit more expansive about the birth order here than in his comment on Gen 10:21. He takes Ramban on Gen 10:21 as stating that Japheth is the eldest. Shada”l follows the traditions that say that Shem is listed here first because of his merit, but he is careful to distinguish between personal merit and genealogy. = READING A in Gen 10:21.
He states that the birth order of the sons is Japhet, Shem, Ham.
Shem, Ham, Japheth: Gen 6:10; 9:18; 10:1
וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃
alhatorag.org translation:
Noach fathered three sons: Shem, Cham, and Yefet
Lekach Tov
את שם את חם ואת יפת – כדרך חכמתן חישבן. כי שם אחרון שבכלם היה.
NOTE: Lekach Tov briefly repeats the view he wrote on 5:32, that Shem is youngest but listed first because of his merit (here, “wisdom”). = READING A
LIKKUT
Ramban
את שם את חם ואת יפת – הנראה אלי כי יפת הוא הגדול שנאמר: אחי יפת הגדול (בראשית י׳:כ״א), וכן ימנם בתולדותם בני יפת תחלה (בראשית י׳:ב׳). וחם הוא הקטן בכולם, כאשר אמר: וידע את אשר עשה לו בנו הקטן (בראשית ט׳:כ״ד). אבל הקדים שם בעבור מעלתו, והזכיר חם אחריו כי כן נולדו, והנה נתאחר יפת, ולא רצה הכתוב לומר: שם ויפת וחם, כי היו כולם נזכרים שלא כסדר תולדותם, ואין ליפת מעלה שיבטל הסדר בעבורו, אבל שם הקדים אותו בעבור מעלתו אף על פי שהוא מאוחר בספור התולדות (בראשית י׳:כ״א). וכן: בני אברהם יצחק וישמעאל (דברי הימים א א׳:כ״ח), וכן: ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו (יהושע כ״ד:ד׳).
Chavel translation:
SHEM, HAM, AND JAPHETH. It appears to me that Japheth was the oldest, as it is said, the brother of Japheth the elder,1 and so in counting their generations, Scripture mentions the children of Japheth first.2 Ham was the youngest of all, as it is said, And [Noah] knew what his youngest son had done unto him.3 Here, however, Scripture mentions Shem first because of his superiority and then Ham, for they were born in that order. Thus Japheth is left at the end. But Scripture did not want to say, "Shem and Japheth and Ham," because in that case all of them would have been mentioned out of the order of their birth, and Japheth had no outstanding quality to merit that the order of birth be dispensed with on his account. Shem, however, is mentioned here first because of his superiority even though in the account of the generations he is last. Similarly, [we find the verses]: The sons of Abraham: Isaac and Ishmael; And I gave to Isaac Jacob and Esau.
NOTE: birth order is Japheth, Ham, Shem. Shem is named first because of his superiority. Then Ham, who was second-born. Then Japhet, because there’s no reason to move him earlier based on merit. = READING A
R. Bahya
את שם את חם ואת יפת – היה יפת גדול מאחיו שכן הוא אומר אחי יפת הגדול, וחם הקטן שנאמר וידע את אשר עשה לו בנו הקטן אבל הקדים שם למעלתו, והזכיר אחריו חם כי כן נולדו, וע״כ הוצרך להזכיר יפת באחרונה.
alhatorag.org translation:
את שם, את חם, ואת יפת, “Shem, Cham and Yaphet.” Yaphet appears to have been the eldest of the three brothers seeing that in 10,21 the Torah refers to אחי יפת הגדול, “brother of the senior, Yaphet.” Cham appears to have been the youngest seeing the Torah writes in 9,24 וידע את אשר עשה לו בנו הקטן,
NOTE: While we do not have a comment of R. Bahya on Gen 10:21, this comment indicates that he reads that verse according to READING A, like most traditional commentators.
The birth order according to him is: Japheth, Shem, Ham.
Tur
את שם את חם ואת יפת – יפת הוא הגדול כדכתיב אח״ז יפת הגדול אלא שהקדים שם בשביל מעלתו וחם הוא הקטן והזכירו אחר שם כי כך סדר תולדותם שם וחם ולא רצה לומר שם ויפת וחם כי אז היו כולם נזכרים שלא כסדר תולדותם ואין ליפת מעלה שיבטל הסדר בשבילו:
NOTE: Like Genesis Rabbah, Rashi, Lekach Tov, and Bekhor Shor on Gen 5:32, the Tur states that Japheth was the eldest of Noah’s sons, but that Shem is named first in this list because of his greater merit. He cites Gen 10:21 as a prooftext for Japhet’s position as eldest.
= READING A
Ralbag
וכבר הוליד נח שלושה בנים כמו שנזכר במה שקדם (ה, לב), והם שֵׁם וחם ויפת, והנה היה יפת הוא הגדול כמו שיתבאר במה שנזכר במה שיבוא (י, כא); ואולם הקדים שֵׁם למעלתו, ומפני שהתחיל מהקטן השלים בגדול והקדים מפני זה חם ליפת.
Like Genesis Rabbah, Rashi, Lekach Tov, and Bekhor Shor on Gen 5:32, and the Tur here on Gen 6:21, Ralbag states that Japheth was the eldest of Noah’s sons, but that Shem is named first in this list because of his greater merit. He also addresses why Ham was placed next.
Birth order: Japheth, Ham, Shem.
= READING A
R. Naftali Herz Wessely
את שם את חם ואת יפת – אם זכרם כתולדותם והיה שם הגדול, ואחריו חם ואחריו יפת, או שהיה יפת הבכור כאמרו ״אחי יפת הגדול״, והקדים שם למעלתו כדעת רמב״ן ז״ל, נדבר על זה בעז״ה בסדר זה.
“Shem, Ham, and Japheth” – if [Scripture] mentioned them according to there births, then Shem would be the oldest, and after him Ham, and after him Japheth; or Japheth was the firstborn, as it says, “the brother of Japeth the gadol” (Gen 10:21), and [Scripture] mentions Shem first because of his merit, like the opinion of the Ramban of blessed memory. We will speak about this, God willing, in this portion.
NOTE: R. Naftali Herz Wessely presents the ambiguity and defers commenting on it, to Gen 10:21.
R. Yitzchak Shemuel Reggio (Yashar)
את שם את חם ואת יפת – הגדול מכלם היה יפת שנאמר אחי יפת הגדול, והקטון שבהם היה חם שנאמר את אשר עשה לו בנו הקטן, אבל הקדים שם בעבור מעלתו, והזכיר חם אחריו כי כן נולדו, והנה נתאחר יפת, ולא רצה הכתוב לומר שם ויפת וחם, כי היו כלם נזכרים שלא כסדר תולדותם, ואין ליפת מעלה שיבטל הסדר בעבורו:
“Shem, Ham, and Japheth” – the oldest [hagadol] of all of them was Japheth as it says, “the brother of Japeth the gadol” (Gen 10:21), and the youngest of all of them was Ham, as it says, “what his youngest son had done to him” (Gen 9:25), but [Scripture] mentions Shem first because of his merit, and it mentions Ham after him because that was [the order] in which they were born [i.e., Ham as second-born], and behold, Japheth was delayed to last, for Scripture did not want to say “Shem and Japheth and Ham” because all of them would have been listed not in order of their births, and Japheth had no [overriding] merit that would justify deviating from the order for his sake.
= READING A
Birth order: Japheth, Ham, Shem.
Abarbanel
…ואמנם למה היו ג׳ ולא שנים או א׳ ולמה נקראו בשמות אלו שם חם ויפת ומי הוא הגדול שבהם ומי הוא הקטון שבכלם הנה יבא ביאורו בכל זה בפרשת ויהיו בני נח.
NOTE: Abarbanel presents the ambiguity and defers commenting on it.
Gen 9:18
RAMBAN
וחם {הוא} אבי כנעןא – שנדבר עליו לקמן. וחם הוא אבי כנען – פירש רבינו שלמה: לפי שהפרשה עסוקה ובאה במשפחתוא של נח שקלקל בה חם, ועל ידו נתקלל כנען, ועדין לא כתב תולדות חם, הוצרך לומר: שחם הוא אבי כנען. ור׳ אברהם אמר: כי חם ראה והגיד לאחיו, וכנען עשה לו רעה לא גלה אותה הכתוב, וזה טעם: את אשר עשה לו בנו הקטן (בראשית ט׳:כ״ד), כי כנען הוא הקטן לחם, כאשר ימנה אותם: ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען (בראשית י׳:ו׳). והנה עזב ר׳ אברהם דרכו בפשטי המקרא והחל להנבא שקרים. והנכון בעיני: כי חם הוא הקטן לנח, כאשר פירשתי בראש הסדר (רמב״ן בראשית ו׳:י׳), וכנען הוא הבן הגדול לחם. ואשר אמר: ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען (בראשית י׳:ו׳) – אחרי נמכר לעבד עבדים נתן לכל אחיו מעלה עליו. וכאשר אירע המעשה הזה לנח, לא היה לחם זרע זולתי כנען, וזהו טעם: וירא חם אבי כנען (בראשית ט׳:כ״ב), כי אין לו בן אחר, וכאשר חטא לאביו קלל זרעו. ואם אמר: ארור חם עבד עבדים יהיה, לא יזיק רק לגופו, כי הזרעב שכבר נולד לו איננו בכללו, ואולי לא יוליד ולא לקח ממנו נקמתו, כי מי יודע מה יהיה אחריו. על כן קלל הבן שהיה לו, ואם יוליד מאה, די שיקולל בנו הבכור וכל זרעו אתו. והנה החטא שראה חם ערות אביו ולא נהג בו כבוד, [שהיה ראוי לוג]ד לכסות ערותו (והגיד) [ולכסות קלונו, שלא יגידנו לאחיו, והואה הגיד]ו הדבר לשני אחיו בפני רבים להלעיג עליו. וזה טעם: בחוץ (בראשית ט׳:כ״ב). [וכן תרגם אנקלוס: בשוקא]ז וטעם: וידע את אשר עשה לו (בראשית ט׳:כ״ד) – שגלה חרפתו לרבים והיה בוש בדבר. ורבותינו הוסיפו עליו חטא (בבלי סנהדרין ע׳.).
Abarbanel
ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה וגו׳. עד ויהי כל הארץ שפה אחת. ואמנם השאלות הנופלות בפסוקי הספור הזה כפי פשוטיהם הם אלו שאזכור: השאלה הא׳: מי היה הגדול משלשה אלה בני נח שזכרה התורה ומי הוא הקטן שבכלם האם היה שם הבכור ויפת הקטן מהם וחם האמצעי כמו שהכתוב אומר שם חם ויפת. יקשה על זה אמרו אחי יפת הגדול ויקשה ג״כ שנזכרו תולדות שם באחרונה וגם יקשה על זה מה שכתוב שנח היה בן חמש מאות שנה כשהתחיל להוליד בנים וששם היה בן מאה שנה כשהוליד את ארפכשד שנתים אחר המבול כמו שטען על זה רש״י. אם אמרנו שהיה יפת הגדול וחם אחריו ושם היה הקטון שהם כדברי הרלב״ג. יקשה למה בכל המקומות יקדים הכתוב את שם וחם אחריו ויפת באחרונה והרמב״ן כתב שהיה הגדול יפת ושם אחריו והקטן שבהם היה חם ובאו אם כן כלם בכתובים מבלי סדר.
Genesis 10:1
בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃
The sons of Yefet: Gomer, Magog, Madai, Yavan, Tuval, Meshekh, and Tiras.
RAMBAN
בני יפת – החל ממנו כי הוא הבכור, ונתן אחריו חם כי רצה לאחר תולדות שם לקרב שני הפרשיות בתולדותיו, כי יש להאריך בתולדות אברהם.
THE SONS OF JAPHETH: GOMER. [Scripture] begins with [Japheth] for he was the firstborn. And it places Ham after him, for [Scripture] wanted to delay the account of the generations of Shem in order to place side by side the two sections dealing with Shem's children, since it is important to dwell at length on the generations of Abraham.
NOTE: Here, the term “firstborn” makes very clear that Ramban sees Japheth as the eldest brother. = READING A
R. David Zvi Hoffmann
בני יפת – הסדר ההפוך שבמניית התולדות (יפת, חם, שם) בא כדי לאפשר לסיים באותם עמים שהם חשובים לישראל, דהיינו יוצאי שם.
= READING A
Gen 6:10 RAMBAN:
את שם את חם ואת יפת – הנראה אלי כי יפת הואא הגדול שנאמר: אחי יפת הגדול (בראשית י׳:כ״א), וכן ימנם בתולדותם בני
יפת תחלה (בראשית י׳:ב׳). וחם הוא הקטן בכולם, כאשר אמר: וידע את אשר עשה לו בנו הקטן (בראשית ט׳:כ״ד). אבל הקדים שם בעבור מעלתו, והזכיר חם אחריו כי כן נולדו, והנה נתאחר יפת, ולא רצה הכתוב לומר: שם ויפת וחם, כי היו כולם נזכרים שלא כסדר תולדותם, ואין ליפת מעלה שיבטל הסדר בעבורו, אבל שם הקדים אותו בעבור מעלתו אף על פי שהוא מאוחרב בספור התולדות (בראשית י׳:כ״א). וכן: בני אברהם יצחק וישמעאל (דברי הימים א א׳:כ״ח), וכן: ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו (יהושע כ״ד:ד׳).
SHEM, HAM, AND JAPHETH. It appears to me that Japheth was the oldest, as it is said, the brother of Japheth the elder,1 and so in counting their generations, Scripture mentions the children of Japheth first.2 Ham was the youngest of all, as it is said, And [Noah] knew what his youngest son had done unto him.3 Here, however, Scripture mentions Shem first because of his superiority and then Ham, for they were born in that order. Thus Japheth is left at the end. But Scripture did not want to say, "Shem and Japheth and Ham," because in that case all of them would have been mentioned out of the order of their birth, and Japheth had no outstanding quality to merit that the order of birth be dispensed with on his account. Shem, however, is mentioned here first because of his superiority even though in the account of the generations he is last.4 Similarly, [we find the verses]: The sons of Abraham: Isaac and Ishmael;5 And I gave to Isaac Jacob and Esau.6
COMMENTATORS on RASHI:
Gur Aryheh
Siftei Hachamim
גור אריה
R. Judah Loew of Prague (Maharal; ~1520 - 1609)
אבי כל בני עבר – הנהר היה שם. דאין פירושו שהוא ״אבי כל בני עבר״ שהוא בן בנו, כדכתיב (ר׳ פסוק כד) ״ושלח הוליד את עבר״ (קושית הרא״ם), דמאי שנא עבר דנקט, שהוא אחד מבני שם, משאר יוצאי חלציו של שם, שיאמר שהוא ׳אבי כל בני עבר׳ – משיאמר שהוא ׳אבי בני ארפכשד׳, או שאר שהם מיוצאי חלציו של שם. ומה שהוסיף ׳היה שם׳, שלא תאמר ״ולשם ילד״ פירושו דנולד לו בן שהיה אותו בן אבי כל בני עבר הנהר, דזה אינו, דהוי להזכיר את הנולד קודם ואחר כך יאמר ״אבי כל בני עבר״, ועוד – דלא ידענו מי הוא אותו הנולד, שלא הזכירו הכתוב, אלא ״אבי כל בני עבר״ קאי על שם, ולשון ״ילד״ דכתיב בלשון יחיד – רצה לומר ילד זרע – עד שהיה אבי כל בני הנהר: שהרי בן ת״ק שנה וכו׳. פירוש דאין לומר דהא דכתיב (ר׳ לעיל ה, לב) ״ויהי נח ת״ק שנה״ היינו כשפסק להוליד (הערת הרא״ם), דאם כן יהיה הקטן שבבניו כשבא המבול בן ק׳ שנה, וזה לא יתכן, דהא שם היה בן מאה – שנתיים אחר המבול (להלן יא, י). ואין לומר דחם נולד בן ת״ק, ושם בן תק״ב, ויפת בן תק״ג, ושם גדול מיפת (קושית הרא״ם), דודאי או יפת הגדול או שם הגדול, אבל שיהיה חם הגדול זה לא יתכן, דהא כאן כתיב ״אחי יפת הגדול״, וסתמא כתיב, דמשמע הגדול בכל הבנים, כיון דלא כתיב ׳אחי יפת הגדול ממנו׳. והרא״ם תירץ דודאי כיון דסתם כתב לך תולדותיו, אם כן לא היו גדולים זה מזה רק שנה מחבירו, ומכיון דהיה שם בן מאה – שנתיים אחר המבול, אם כן נולד בן תק״ב, וממילא למדנו כי יפת הגדול – בשנת ת״ק, ואחריו חם בשנת תק״א, ושם היה הקטן – בשנת תק״ב. וכן אמרינן בסנהדרין (סט ע״ב) דכל אחד היה גדול מחבריו שנה. והאמת שכך איתא בגמרא בפרק בן סורר ומורה (סנהדרין סט ע״ב), אלא שאני אומר דהא דקאמר שם ׳שם גדול מחם שנה וחם גדול מיפת שנה׳ זהו באשר היינו סוברים דחשיב להו תנא דרך תולדותן, אז אמרינן דכל אחד ואחד גדול מחבירו שנה כמשמעות הכתוב, אבל לפי המסקנא דחשיב להו דרך חכמתן, והא דכתיב (ר׳ לעיל ה, לב) ״ויהי נח בן ת״ק ויולד את שם ואת חם ואת יפת״, ושם נולד בן תק״ב לנח, ויפת נולד בן ת״ק, שפיר מצינו למימר דחם נולד אחר שם, ולא ידענו מתי. וכן [נראה] מדברי רש״י, דכתב רש״י למעלה (ט, כה) ׳ארור בנך הרביעי שיהיה משמש זרעם של אלו הגדולים׳, משמע דאלו ב׳ הם הגדולים, וכך היה; דיפת נולד בשנת ת״ק, ושם בשנת תק״ב, ובשנת תר״ב לנח היה שם בן מאה שנה, וזה ״שנתיים אחר המבול״:
שפתי חכמים
נמצא שהגדול בבניו הי׳ בן ק׳ שנה. וא״ת ומה הוכחה זו דלמא חם היה בן ק׳ שנה כשבא המבול ושם היה בן ק׳ ב׳ שנה אחר המבול ויפת היה בן ק׳ ג׳ או ארבע שנה אחר המבול וי״ל משום דבדורות הראשונים כל בנים שהולידו היו מולידין שנה אחר שנה כדאמרינן בפרק בן סורר ומורה (סנהדרין סט:) ואחר שהודיענו שנולד שם בשנת תק״ב שהוא שנתים אחר המבול למדנו ששם היה האחרון כי יפת נולד בשנת תק״א וחם נולד בשנת ת״ק לחיי נח וק״ל:
וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוָה, וַיָּקֶם יְהוָה מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּשִׁיעֵם--אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז, אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ
Kind of funny: מִמֶּנּוּ clarifies that we are dealing with a relative modifier. But it remains uncertain whether the referent is Caleb or Kenaz.
מִמֶּנּוּ
Seems inserted in order to disambiguate? But doesn’t?
Additional notes on Shem & Yefet:
Prof. Miriam Goldstein:
al-Qirqisani, Kitāb al-Riyāḍ wa-l-Ḥadāʾiq, edited by Miriam Goldstein.
I think your source is referring to this section in JA: It is from RNL Evr.-Arab. I:4529, f. 19r.
וקו' אחי יפת הגדול ואנמא נסבה אליה איצ̇א לאנה כאן פאצ̇לא ממדוחא לקול נח יפת אלהים ליפת וג' ולד̇לך איצ̇א נט̇איר מת̇ל קו' אברהם הוליד את יצחק וגירה ממא סנשרחה פי מוצ̇עה
The scriptural statement "Yefet's older brother" includes the reference to Yefet because he was praised in the statement (Gen. 9:27) יפת אלוהים ליפת, and there are many other examples of this (practice, in Scripture) such as אברהם הוליד את יצחק and others, which we will explain in their locations.
(my note: pp. 33-34 “the elder brother of Jephet”: “the elder” refers to “brother”. i.e., Shem is older; but I don't know pp. 33-34 of what.)
Gen 6:10 Mizrahi.
אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
IBN EZRA COMMENTARY B
יש אומרים: כי שם הוא הגדול בבני נח, גם הוא נכון. כי משפט העברים: פעם יום בשנה חשוב שנה, ופעם לא יחשבו שנה עד תמה. הלא תראה כתוב: כי דוד מלך ארבעים שנה (מלכים א ב׳:י״א), ובמקום אחר (שמואל ב ה׳:ה׳) הוסיף ששה חדשים. וכתוב: כי מלך נדב בשנת שתים לאסא (מלכים א ט״ו:כ״ה), ומלך בעשא אחריו בשנת שלש לאסא (מלכים א ט״ו:כ״ח). וככה תמצא: שתים עשרה (מלכים ב ח׳:כ״ה) גם אחת עשרה (מלכים ב ט׳:כ״ט), ושמונה עשרה (ירמיהו נ״ב:כ״ט) גם תשע עשרה (ירמיהו נ״ב:י״ב), ורבים ככה. והנה היה נח כאשר הוליד שם בן ארבע מאות שנה ותשעים ותשע וימים מועטים. והנה היה שם כאשר ירד המבול בן תשעים ותשע וימים מועטים. ובשנה השנית לירידת המבול הוליד בן. והנה הוא בן מאת שנה וחדשים. וככה נעשית בשנות אחז.
R. Naftali Herz Wessely
אלה תולדות שם – לדעת המדרש היה יפת הגדול שבאחים, ושם [הוא] הקטן ונזכר בראשית למעלתו. ורמב״ן1 ז״ל סובר כי יפת הגדול ואחריו שם, וחם הוא הקטן. והקדים שם למעלתו, ואחריו חם כסדר תולדותם, ונשאר יפת באחרונה.[עכ״ל]. ולדעתי שם הגדול. ובאמרו ״אחי יפת״ ששב על המדובר בו, ואחריו חם והקטן יפת, ונזכרו בכל מקום כסדר תולדותם. וממקרא זה הוכיחו כי שם הוא הקטן, שאמר שהיה ״שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול״. ואם היה בן מאה שנתים אחר המבול היה בן צ״ח בשנת המבול, והמבול היה בת״ר שנה לחיי נח, והוליד בן חמש מאות שנה. ואם שם [הוא] הבכור יהיה בשנת המבול בן מאה, ונודע שהוא הקטן, ולא היה לו בשנת המבול כי אם צ״ח שנה. אבל אין הכרע כי לפירוש זה ״שנתים אחר המבול״ מאמר חסר. ואם שב על ״ויולד את ארפכשד״, יהיה תחלת הכתוב מאמר חסר כמו שדקדק הרב ר׳ אליה מזרחי ז״ל, ואמר שעל כן פירש רש״י ״שם בן מאת שנה כשהוליד את ארפכשד שנתים אחרי המבול״. אך היה ראוי שיאמר ״ויהי שם בן מאת שנה שנתים אחר המבול ויולד את ארפכשד״. ונראה לי כי שנתים אחר המבול אינו שב על שם בן מאת שנה. אבל לפי שאמר למעלה ״בני שם עילם ואשור וארפכשד״,2 ורוצה להזכיר סדר הדורות ומנין שנות העולם, עזב זכרון תולדות חם ויפת, כי בם לא בחר ה׳, והתחיל משֵׁם. ועדיין אין אנו יודעים אם קודם עילם ואשור הוליד בנים אחרים, ולא זכרם בעבור שלא היו ראשי אומות. הוצרך לומר שנולד ארפכשד שנתים אחר המבול, ובשתי השנים הקודמות נולדו עילם ואשור. ושם בן מאת שנה כשהתחיל להוליד עילם. וסדר הכתוב כך הוא, ״אלה תולדות שם״, הקורות של שם, כמו ״אלה תולדות נח״, ובארנוהו למעלה.3 כי איך נפרש תולדות על הבנים שהוליד, ולא נזכרו זולתי ארפכשד? אבל סיפר עיקר קורותיו הצריכים להכתב בתורה, והוא שהיה שם בן מאת שנה כשפסק המבול והתחיל להוליד בנים עילם ואשור. כי הוא היה הגדול והוא הוליד את ארפכשד שממנו יצאה סגולת ה׳. ולפי שמארפכשד נמנים הדורות, הוסיף להודיע שנולד שנתים אחר המבול, שהיא שנת אלף תרנ״ח ליצירה, והודיע שחי שם אחרי כן עוד חמש מאות שנים ושהוליד עוד בנים ובנות, מלבד אלה האמורים למעלה בפרשה.
Reggio (Yashar)
שם בן מאת שנה וכו׳ שנתים אחר המבול – אין בזה סתירה למה שספר למעלה שנח הוליד בן חמש מאות שנה, ובהיותו בן ת״ר בא המבול, וא״כ שנתים אחר המבול יהיה שם בן ק״ב שנה, שהרי בודאי נח לא הוליד כל ג׳ בניו בהיותו בן ת״ק כי נולדו זה אחר זה, אלא כונת הכתוב שבהולידו את יפת הבכור היה בן ת״ק, ואחרי שנה או יותר הוליד את שם, וא״כ בזמן המבול היה שם בן צ״ח שנים ואיזה חדשים, ופי׳ שנתים אחר המבול שנכנסה השנה השנית, והכלל כי הכתוב יחשוב לפעמים חצאי שנה לשנה שלימה, כנראה בס׳ מלכים (א׳ כ״ב כ״ה):